תוכן העניינים
מבוא                                                                            2-1
סקירה ספרותית                                                                        3
אפיון הנתונים                                                               8-4
מתודולוגיה ובדיקת השערות                                          15-9
סיכום                                                                           16
בביליוגרפיה                                                                  17
נספחים                                                                         23-18
מבוא:
לפי נתוני הבנק העולמי1, בין השנים
1 980-1998 תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה מ- 61 ל- 67 שנים. גידול זה אינו נקודתי ואינו מאפיין מדינה אחת או קבוצת מדינות מסוימת, אלא מצביע על מגמה עולמית על פני כל המדינות הנסקרות, כאשר למרות שתתכן ירידה במדד בחלק מהמדינות, הרי שבחישוב הממוצע כערך מרכזי מקבלים עליה מגמתית.
לתוחלת החיים חשיבות רבה כמדד מרכזי במכלול המדדים המצביעים על רמת הפיתוח של משק מסוים, כפי שהיא מחושבת על ידי הבנק העולמי. בנוסף לתפקיד חשוב זה משמשת תוחלת החיים בסיס להחלטות פנים-מדינתיות בנושאים שונים, כגון שירותי בריאות, ביטוח לאומי, גיל פרישה מעבודה ועוד. דוגמא לסוג החלטה שכזו ניתן למצוא במדינת ישראל בדמות "חוק גיל פרישה" שנכנס לתוקף בשנת 2004, אז הוחלט להעלות את גיל הפרישה מעבודה עבור נשים לגיל 64 (במקום 60) ועבור גברים לגיל
6 7 (במקום 65), כאשר בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:
"הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העלייה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסייה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות. תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארצות הברית, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים. " חשיבותו הרבה של מדד תוחלת החיים, מביאה אותנו, כחוקרים, לחפש אחר אותם משתנים שעשויים להשפיע עליו, שכן על מנת להבין את מגמות המדד יש להבין תחילה את הגורמים האחראיים להן. משום כך, בחרנו שני משתנים אותם חשבנו שיוכלו להסביר שינויים אלו, הראשון הנו שיעור תמותת ילדים והשני התוצרת הלאומית הגולמית לנפש (תל"ג).. שאלת המחקר המוצגת, להלן, מורכבת משאלת מחקר ראשית, המנסה לבחון האם קיים קשר בין תוחלת החיים לבין שיעור תמותת ילודים, שיעור יודעי קרוא וכתוב והתל"ג לנפש ושאלה משנית, המנסה לבחון אם קיים הבדל במידת הקשר שבין רמת תוחלת החיים ושיעור תמותת הילודים בין המדינות השונות. הרעיון מאחורי הצגת השאלה המשנית היה בערך המוסף שאנו מקווים להפיק ממנה בכל הקשור להבנת משתנה תוחלת החיים.
שאלת המחקר: האם ניתן למצוא קשר בין תוחלת החיים לשיעור תמותת ילדים, שיעור יודעי קרוא וכתוב ורמת התוצר לנפש? והאם ניתן לומר כי ההבדל  ברמת תוחלת החיים  בין קבוצת המדינות המפותחות לשאר קבוצות המדינות (אופ"ק, מתפתחות ולא מפותחות) מובהק ?
מטרת שאלת המחקר אמורה להיות ספציפית וברורה; לפיכך ניסחנו אותה בצורה כזו שניתן יהיה להבין בין אילו משתנים אנו מבקשים לחפש קשר: משתנה תוחלת החיים, שהוא המשתנה התלוי בעבודה זו, לבין כל שאר המשתנים בשאלת המחקר (שיעור תמותת הילודים, שיעור יודעי קרוא וכתוב והתל"ג לנפש), שהם המשתנים הבלתי תלויים בעבודה. על מנת שניתן יהיה לחקור בצורה מעשית את שאלת המחקר ניסחנו אותה כך שניתן יהיה להשתמש בכל אותם כלים סטטיסטיים שלמדנו במהלך הקורס, כפי שיופיעו בהמשך העבודה.
מבנה העבודה יהיה כדלקמן:
n      בפרק הראשון נבצע סקירת ספרות שתתבסס על מספר מאמרים ועבודות שנעשו בתחום והבודקות את הקשר שבין משתנה תוחלת החיים, שיעור תמותת הילודים, שיעור יודעי קרוא וכתוב ורמת התל"ג לנפש.
n      הפרק השני יעסוק באפיון הנתונים, הפרק יעסוק בהגדרת המשתנים ובאיפיונם, תוך שימוש בסטטיסטיקה תיאורית.
n      הפרק השלישי יכלול את ההסבר ובדיקת ההשערות, את ניתוח הנתונים תוך שימוש בחלק מהשיטות הסטטיסטיות השונות שנלמדו, ערכים מרכזיים, מדדי קשר והסקה סטטיסטית.
n      הפרק הרביעי יסכם את העבודה.