המחלקה לערבית השהיד בעולם הזה ובעולם הבא עבודת סמינריון בקורס 36-303-01 – "ג'האד והקרבה עצמית" אדר ב', תשס"ה  (אפריל 2005) מבוא
עבודה זו עוסקת בגיבוש רעיון ה"שהיד" וקביעת מעמדו באסלאם.
דוקטרינת הג'האד באסלאם התפתחה החל ממחציתה השנייה של המאה ה-8 לספירה, בעקבות דיונים ומחלוקות לאחר מות הנביא, מחד, ועל רקע
הכיבושים הגדולים של האסלאם, מאידך. תחילתו של רעיון הג'האד היא במלחמות שהתנהלו עוד בתקופת הנביא מול הלא מסלמים ומטרתו העיקרית היא הרחבתו של שטח האסלאם ("דאר אלאסלאם") על חשבון שטח הכופרים ("דאר אלחרב") ע"י אקט של אסלום האויב או הכנעתו.
הדמות האחראית להוציא אל הפועל את דוקטרינת הג'האד היא השהיד, אותו לוחם היוצא אל הקרב חדור אמונה ולהט דתיים, ושואף למות על אמונתו זו. השאלה העיקרית היא לנסות ולהבין את המניעים והסיבות שעוברים בראשו של אותו אדם והמובילים אותו להחלטה להפוך ל"שהיד". בעיתון "פלסטין אלמסלמה" פורסמה לאחרונה כתבה  בה מובאים דמותו, קורות חייו ומניעיו של שהיד שביצע פעולת התאבדות בחברון.   הכתבה משבחת ומהללת את מעשיו בלשון ערבית ספרותית פיוטית ומציגה אותו כדמות מופת הראויה לחיקוי: "אור נגוהות וידע קורנים וזורמים מקצות החזה שלך. הנה הוא הכוך הקטן ממנו נפרדת אתמול, ובתוכו מלאכים זכים (שני ילדיו של השהיד) שהסבת להם אושר (רק) לזמן קצר. ורעייה נאמנה, שנשבעה כי היא חייה במחיצתך חיים מאושרים כיצד יתכן שלא תיחרת בזכרון של חברון, בהיותך פרש אציל (הניצב) על במות (המסגדים) שלה. מלמד של דרדקיה, המביא ישועה לקדרות של תושביה או שמא (ההסבר לפעולתך טמון) בסוד שגילית יום אחד לפני מות הקדושים שלך למען אללה (כאשר אמרת) נשמתי עורגת אל גן עדן ולכן אצה לי הדרך אל מות הקדושים"1.
הכתבה מעלה על נס את השהיד ומעוררת לראות בו כמודל לחיקוי. היא מתארת אדם  נשוי עם ילדים, דתי ומאמין אדוק, משכיל שנרשם לאוניברסיטת אלנג'אח2 ללימודי התואר השני עם עתיד מזהיר לפניו.  לכאורה, אדם שלא חסר לו כלום בחיים. אדם שהקריב את כל הישגיו בעולם הזה ואת חייו "למען אללה".
_____________________________
1 .intelligence.org.il www
2 הערה: אוניברסיטת אלנג'אח, הנשלטת אף היא ע"י החמא"ס ידועה כמוקד להסתה לטרור ולמעורבות סטודנטים ובוגרים שלה בטרור נגד ישראל ונמצאת בכמה ערים ברש"פ.
המסורת המסלמית משקיעה מאמצים רבים כדי לגבש את מעמד השהיד כנעלה ביותר באסלאם, היא מציגה את השהיד כמודל לחיקוי ומדרבנת את הזולת לחקותו על ידי הצגת תגמולים חומריים מיניים ורגשיים, ובעיקר גן עדן שהוא אינו עוד אידיאל דתי שמבצעו זוכה לשבח והלל אלא זהו האידיאל הדתי הנעלה ביותר ולכן מבצעו זוכה אף הוא לגמול נעלה ביותר. המסורת משווה בין השהיד לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות באסלאם הנהנות ממעמד מועדף ומעניקה לשהיד עליונות ברורה בכל הקשור למעמדו בגן עדן ולגמול לו הוא ראוי מיד עם מותו ושלא כשאר המאמינים הזכאים לגמול על מעשיהם הטובים רק לאחר שהוא מתייצב ביום הדין למשפט, מעמדו של השהיד עדיף על שאר המאמינים הן בעולם הזה והן בעולם הבא.
פרשת הנשים בקוראן מתייחסת למושג "שהיד". נאמר בה כך: "הֵרים אלוהים במעלות את המחרפים  נפשם במלחמות אלוהים בהונם ובנפשם, על היושבים בבית. ולשניהם גם יחד ציווה אלוהים את הטוב, אך המחרפים נפשם הִפלה אלוהים מהיושבים בית בשכר רב"3.  מהו השכר ללוחם מלחמת קודש, שואל הקוראן, ועונה: השכר הוא מקום בגן העדן לו למשפחתו, וכן נשים טהורות וחסודות כתגמול על מה שהחסיר או מה שנמנע ממנו…"  מתוך כך צמחה האמונה כי השהיד כלוחם ג’האד שמקריב את חייו לשם גדולת אללה, מקריב את הקורבן הגדול ביותר – את חייו.  האסלאם כדת אוניברסלית מדגישה כי דת זו "צריכה להיות דתם של כל המאמינים, ואם יש צורך, גם בדרך הכוח" כלומר, "דין מחמד בסַיף"; יש להפיץ את דת האסלאם, וכל בני-האדם חייבים לקבל עליהם את האסלאם.  הקוראן, בפרשת "בשורת תמרות עשן" חוזה יום דין קשה לאותם כופרים העומדים בדרכם של המאמינים – הוא מציין:
"רובם אינם יודעים שיום הדין הוא יום פגיעה לכולם והוא היום שבו לא יועיל פטרון לבן חסותו ולא יוכל להינצל בחסדי אללה העזוז והרחמן"4.
בפרק "בשורת מחמד" מצווה הקוראן נחרצות:
"בהיפגשכם בקרָב עִם עובדי האלילים, הַכו על כל צוואר עד שתגברו עליהם ושִמרו היטב על השבויים, למען תשחררום תמורת פדיון או בלעדיו עם גמר הקרבות"5 .
הקוראן גוזר כָּרֵת  על הכופרים משום היותם "עובדי אלילים" ולא "בני-ברית" או "אל-ד'ימה" ומחייב את מאמיניו לצאת למלחמה על "ארץ המלחמה" (דאר-אל-חארבּ).
_____________________________
3   קוראן, פרשת הנשים, 2: 96.
4 www.nfc.co.il  הקוראן הקדוש, תרגום מערבית אהרון בן-שמש, מסדה, רמת-גן, 1976, פרק 44, פסוקים
4 4-40, עמ' 178-177.
5   שם, פרק 47, פסוקים 6-5.
הקוראן מעודד את מאמיניו להילחם ואומר למאמיניו: "האמינו באללה ושליחו והילחמו למענו מלחמת מצווה בגופכם וברכושכם, כי זהו לטובתכם, אם רק מבינים אתם. הוא יסלח לחטאיכם ויכניסכם לגן עדן שממנו יוצאים הנהרות ובו תשכנו. כתוספת על אושר עצום זה, צפויים לכם עוד חסדים שאתם אוהבים בעולם הזה! עזרה מאללה עם ניצחון קרוב על אויבכם ובשורות טובות אחרות".6
"אלה שהאמינו והיגרו ויצאו למלחמות מצווה למען אללה, ברכושם ובנפשותיהם, מקומם אצל אללה במדרגה הגבוהה ביותר, והם המאושרים שריבונם מבטיח להם חסד ורצון ממנו בגן עדן, שבו צפוי להם אושר נצחי ובו ישארו לעולמים כי אצל אללה השכר הרב ביותר"7 .
כשם שבמקרים אחרים, בהם רוצה המסורת המסלמית להעלות על נס אידיאות דתיות כאלה או אחרות, גם במקרה של ה"שהיד" היא מציגה אותו כאידיאל לחיקוי באמצעות אקט ההקרבה העצמית למען אידיאל דתי; כמו כן מדרבנת המסורת את הזולת לחקות את אותו אידיאל על-ידי  הבטחת גמול הולם ומעמד נעלה. עבודה זו תעסוק במסורות שונות העוסקות ב"שהיד" וננסה ללמוד מהן על הדרך בה מעצבת המסורת המסלמית את דמותו, מעמדו וגמולו בעולם הזה ובעולם הבא. _____________________________
6 www.nfc.co.il  הקוראן הקדוש, תרגום מערבית אהרון בן-שמש, מסדה, רמת-גן, 1976, "בשורת המערך", פרק 61, פסוקים 13-10. 7  שם, "בשורת החסינות", פרק 9, פסוקים 19- 21.