זנדבנק מדבר על הקרבה הספרותית בין הסונטים של לאה גולדברג לבין הסונט הפטרארקי. לדעתו ניתן לראות קרבה זו בכמה מישורים כמו סמיכות הזמנים שבין פרסום תרגומיה לסונט הפטרארקי  לבין פרסום קבצי הסונטות שלה. התרגומים פורסמו ב1953 ובזמן שכתבה את קבציה למדה איטלקית ועל פטרארקה. "על הפריחה" פורסם ב1948 ו"ברק בבוקר" ב1955
ולדבריו לפני ואחרי קבצים אלה לא כתבה עוד לאה גולדברג סונטות.
לדבריו,דבר נוסף מעיד על הקרבה ביניהם והוא צורת הסונט הפטרארקי שמצוי בסונטים שלה. לטענתו, לאה גולדברג לא מצליחה לחרוז באותה צורה כמו של פטרארקה, כיוון שדבר זה הוא קשה בעברית ולעומת זאת קל באיטלקית והיכן שהיא כן הצליחה לחרוז כמוהו, היא שינתה את סדר החרוזים. לטענתו החריזה בסונטים של המשוררת, דומים מאוד לצורת החריזה בתרגומים שלה לפטרארקה.זנדבנק טוען, שהסונטים של לאה גולדברג שעוסקים באהבה דומים ביותר לסונטים של פטרארקה, גם מבחינת הנושאים של פרידת האוהבים, ייסורי האהבה, והקונפליקט בין תבונה ליצר.