שיעור ראשון                                                                                                      ‏18/10/2006
פרקים 1 עד 3 מבואות תיאורטיים פרק
1 – מבוא מאת פרופ' תמר ליבס במבוא לפרק הראשון,תמר מבחינה בין גישת חקר התרבות לבין שתי גישות אחרות :
הגישה הביקורתית – עפ"י הגישה הביקורתית תקשורת המונים הוא מנגנון שמסייע לקבוצות חזקות לשמר את כוחן.התקשורת עפ"י הגישה הזו הופכת את מה שהוא מוטה אידיאולוגית למשהו טבעי ונכון.
דוגמא:ניתוח של כוכב נולד,נקודה ביקורתית:התקשורת מספרת סיפור של "סינדרלה" והיא מלמדת על המסלול הנכון כלומר גם לתושבי הפריפריה יש מקום במרכז אבל בתנאי שהם יתמסדו,הם באים מהשוליים וגדלים בתוכנית אבל בגמר הם ישירו שיר בקונצנזוס (שלמה ארצי,אביב גפן).
עפ"י גישת השימושים והסיפוקים :
בני אדם מפרשם באופן חופשי לחלוטין את תכני התקשורת, ומספקים באמצעותם צרכים אמיתיים שיש להם.
כלומר התוכן כלל אינו חשוב אלא אנשים עושים כרצונם.
שתי הגישות בעיתיות,עפ"י הגישה הביקורתית לא ייתכן מצב שבו אנשים לא ייכנעו לתכנים,אולם זה לא הולם את המציאות(בטוקבקים אנשים בד"כ לא מסכימים עם מה שכתוב).
מצד שני קשה להעלות על הדעת מצב של קריאת טקסט ופענוח שלו מבלי להישען באיזושהיא דרך על מה שמופיע בטקסט (אי אפשר להתעלם לגמרי מהתוכן).
בגישת מחקרי התרבות מחפשים את האיזון בין הכח של הטקסט לבין החופש היחסי של הקהל לקרוא אותו באופנים שונים.מהם הפרשנויות לאיזה כיוון הם הולכים.
הטקסטים של התרבות הפופולארית משקפים ערכי יסודי משותפים (טקסטים מצליחים),כאשר טקסט יכול להיות רדיו,טלוויזיה, טקסט מוצלח הוא טקסט שאנחנו מאמינים שהוא קונצנזוס.
יחד עם זאת בתכנים יש סוג של פוליסמיה,כאשר יש מגוון מסויים של גיבורים בקווי העלילה שמאפשר כמה אופני קריאה. (דוגמא: A-team הצגת דמויות שקיימת ביניהן היררכיה וכך ניתן להזדהות איתן),ישנה פריסה של דמויות שונות שניתן להזדהות איתן (סקס בעיר הגדולה).
בניית טקסטים פוליסמיים הם כדאיים מכיוון שהם פונים לקהל רחב יותר וכך ההכנסות גדלות.
כפ"י גישת מחקרי התרבות הקבל חופשי לבחור מתוך המסגרת שהטקסט מספק לו,כלומר הקהל יכול לבחור בין מספר אופני פרשנות שונים,ולפעמים הקהל דווקא מתחבר למשהו שמבחינתו של היוצר/הסופר נראה מאוד שולי.דוגמא:הבחורה שאוהבת WWF אבל בגלל המאחורי קלעים של הקרבות ולא את הקרבות עצמם.
עפ"י הגישה הזו לא ניתן לנחש מניתוח הטקסט מה הקהל בפועל יעשה עם הטקסט.
דאגלס קלנר קלנר ממפה את תחומי העיסוקים של גישת מחקרי התרבות ומציין 3 סוגי מחקר :
1.מחקרי הפקה – עוסקים בתהליכים בתוך ארגונים שמפיקים תרבות ותקשורת. השיקולים המרכזיים של המפיקים הם בראש ובראשונה כלכליים,כאשר השיקולים הכלכליים מובילים אותם להעדיף מסרים שלא יקראו תיגר על הסטטוס קוו הפוליטי,כך מושג בהפקה המושג "כלכלה פוליטית".
יחד עם זאת תהליך ההפקה הוא מאוד מורכב ופועלים בו גורמים רבים בעלי אינטרסים סותרים. דוגמא:בעל תאגיד תקשורתי רוצה להרוויח כסף,כדי לעשות את זה הוא צריך עיתונאיים ביקורתיים להשיג קהל.
2. מחקרי תוכן- במחקרי תרבות מנתחים תכנים כדי ללמוד מהם על תפיסות עולם,מנתחים גם תכנים שאינם נחשבים לתרבות פופולארית מהסוג הנמוך ביותר, לדוגמא ניתוח של אופרות סבון שמהווים עדות להלך רוח בנקודת זמן מסויימת.
לא ניתוח של אסטטיקות אלא מה אנחנו למדים על החברה שאנו חיים בה.
קלנר מבדיל בניתוח התוכן בין ניתוח איכותני(סמיוטי) לבין תוכן כמותי.
…
ללא מקורות