החברה הישראלית , הינה חברה משוסעת והטרוגנית. חברה המתאפיינת בסממנים מערביים ומזרחיים כאחד.  ככל חברת מהגרים רב השונה על הדומה בכל האספקטים החברתיים.
ישנה הטרוגניות אידיאולוגית הנותנת את השפעותיה בכל תחומי החיים.
מדינת ישראל מורכבת מפסיפס אנושי כמעט בלתי  אפשרי לחיבור, אך המציאות חזקה מכל ועל כן אנו עדיין מצליחים להתקיים בחברה.
השוני ברקע  הסוציו דמוגרפי של תושבי מדינת ישראל משפיע על השקפות ודעות בהן מחזיקים האזרחים.
חבלי ההסתגלות של אוכלוסיית המיעוטים למדינת ישראל, במציאות שנכפתה עליהם לאחר מלחמת העצמאות, דומים לחבלי הסתגלות, הפוקדים חברות אחרות בתנאי מעבר. הצורך להסתגל למנהגים ולאורחות החיים של הרוב היהודי, גרמו למשברים חברתיים וכלכליים ולקונפליקטים תרבותיים, התורמים להתפתחות של תת תרבות עבריינית. בערעור התרבות ואורחות החיים של אוכלוסיית המיעוטים מעורבים גורמים אחדים (רוזנהק, 1995) ואלה ארבעת העיקריים שבהם:
1.      המפגש עם החברה הישראלית ועם דפוסי חייה המודרניים ערער את התפיסה הפטריאכלית של המשפחה הערבית, את אחריותו הבלעדית של האב ואת סמכותו. במקביל התערערו גם היחסים המשפחתיים והלכידות בין משפחות קרובות (ליש,
1 983).
2 .      בעוד שבחברה היהודית הודגש קידום ההישג האישי באמצעות חינוך והשכלה, הדגישה התרבות המסורתית של המיעוט הערבי בעיקר עזרה כלכלית למשפחה על ידי יציאה לעבודה בגיל צעיר ואחריות הדדית של בני המשפחה. נוצר קונפליקט בין הדרישות של חברה תעשייתית – טכנולוגית, שבסיסה לקיומה הוא השכלה גבוהה, לבין הדרישות של משפחות המיעוטים מבניהן (מרעי, 1983).
3.      אצל בני הדור הצעיר של המיעוט הערבי נוצר פער בין הציפיות לבין ההישגים הכלכליים, מפני שהרקע התרבותי כלכלי, שהוא עדיין חקלאי ברובו, לא הכין אותם למכלול התפקידים בחברה טכנוקרטית (כרמי ורוזנפלד, 1983).
4.      נוצר קונפליקט בין צעירים, שבאו מתרבות איסלמית מובהקת על כל מאפייניה, לבין דפוסי החיים של חברה בעלת אופי מערבי, פתוח, דמוקרטי ושוויוני (רהב, 1976).
מקצת הבעיות החברתיות, שהחברה הערבית ניצבת בפניהן, קשורות לסטייה ולפשיעה, והן בולטות במיוחד במציאות הישראלית. העמימות, הערפול  והסתירות בכל הקשור לדרכים לפתרונן של בעיות אלה, אף הוסיפו למתח שבין שני מגזרי האוכלוסייה ( היהודי והערבי ) והחריפו את הקונפליקטים שביניהם. החרפה זו, והביטוי ההתנהגותי עברייני שהיא קיבלה, תרמו את תרומתם להתנהגויות של פשיעה וסטייה, המביאים לעלייה בשיעורי העבריינות בקרב בני המיעוט הערבי (חסין, 1997).
את העבריינות בחברה הערבית בישראל ניתן להסביר על רקע הפערים , הקיימים בינה לבין האוכלוסייה היהודית, בארבעה מדדים עקרוניים אומרת חסין (1997):
1.      אי נגישות של הסקטור הערבי למערכת התגמולים של המדינה, כאשר הערבים תלויים פוליטית וכלכלית במבנים סוציאליים של חברת הרוב.
2.      פער בין הצרכים של חברת מיעוט לבין סיפוקם על ידי חברת הרוב.
3.      עמדות של הרב היהודי, שמתייחס בחשד לקבוצות מיעוט, ומצדיק את הפערים שבין שתי קבוצות האוכלוסייה.
4.      הקונפליקט הקיים סביב בעלות על קרקעות.
לאור נתוני הרקע השונים של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל (חסין, 1985,
1 986) ניתן היה לשער, כי יימצאו הבדלים בולטים בשיעורי הפשיעה בין שתי האוכלוסיות.
כולנו נולדנו בסביבה אנושית זו או אחרת. הדימוי העצמי הוא תולדה אינטגרטיבית בין מה שהעניק לנו הטבע לבין מה שאנו יונקים מהסביבה באופן ישיר או עקיף: הסביבה מעניקה לנו את דימויינו באופנים שונים. אחד מהם מתבטא במערכת התיוגית ( הסטיגמאטית ).
התפתחותנו מינקות לזקנה , מלווה בשלבים של ילדות, התבגרות ובגרות.
כולם  מלווים בחותם מיוחד המחייב את נושאו לנהוג על פיו. המערכת מתגיית אותנו ומלמדת אותנו לנהוג בהתאם לציפיותיה ."תפארת  בחורים כוחם והדר זקנים שיבה" ( משלי, כ', 29 ). בכל שלב משלבי החיים עלינו למלא את שהוטל ונקבע על ידי המוסכמות החברתיות.
בכלל , החברה אוהבת את הטיפוס השכיח, הקונפורמי, החביב, המתנהג בהתאם למוסכמות המקובלות. החברה אינה אוהבת את הסוטים, את הפרטים הבעייתיים, את החדשנים או את המרדנים, את הנסוגים או את הלא יציבים.
התיוג הינה צורך נפשי וחברתי כאחד. חשוב לכל פרט, כי יידע מי הוא ומי הוא זולתו. נמנע מהאדם לתפקד כיאות אלא אם כן יידע בפני מי הוא עומד, אל מי הוא פונה, ובכלל כיצד האחדים רואים אותו וכיצד הוא חש את עצמו ומהו מעמדו.
החברה מלמדת את היחיד לנהוג בהתאם לנורמות המקובלות בדרכים שונות. אתה זוכה לחיזוק ולתארים חיוביים אם אתה נוהג על  פי הנורמות, והנך מוכפש אם אינך שומר על הכללים המקובלים. בהמשך אם אינך מתקן את דרכך ומיישר את עצמך עם הנורמות המקובלות, אתה הופך לילד הרע למשונה ולשונה, לסוטה ולעבריין (אדד, 1981).
הגדרת הסטייה תמיד קשורה לערכים, וכי לא ניתן לדון בצורה משמעותית בסטייה ללא דיון מקביל באותו דבר שאיננו סטייה – כלומר, התנהגות תואמנית ( קונפרמית ).
הסטייה היא מצב טבעי, ולכן מופעלות מערכות פיקוח חברתי כדי למנוע אותה.
הגישה הזו בודקת מהם התנאים שבהם היא מתאפשרת , שהם בעיקרם העדר מנגנונים לפיקוח חברתי. ברמת הפרט,  ניתן לחשוב על העדר הפנמה נכונה ומוצלחת של נורמות מוסריות כעל חסרון במנגנון של פיקוח חברתי פנימי חשוב ביותר, ועל כן על עליית ההסתברות לסטייה ברמה זו.
למרכיב הערכי מוסרי יש תפקיד מרכזי ביותר בהגדרת הסטייה, בכל הגדרת סטייה יש מרכיב פוליטי חזק ביותר. בביטוי פוליטי הכוונה לשליטה וחלוקה בכוח חברתי. כדי לתת תשובה לשאלה מי יקרא למי סוטה, באיזה מצב, ועד כמה יהיה אפשר לדבוק בהגדרה כוחנית כזו, יש להבין ולנתח את יחסי הכוחות בחברה (בן יהודה, 1995).
על פי הגישה הקונפיגורטיבית אל הסטייה החברתית, ההסתברות להיות מתויג כסוטה גדלה ביחס ישר להתנהגות הסוטה, כלומר להפרת הנורמות. אך הסטייה הופכת לעובדה חברתית. אך ורק לאחר שהתנהגות אדם או קובצה נתונים, תויגה כסוטה על ידי סוכנויות הפיקוח והשליטה החברתיים.
מודל הקונפיגורציה של הסטייה החברתית לפי שוהם (1980) הוא אפוא, התנהגות סוטה + סטיגמה = סטייה חברתית. במודל זה מהווה התנהגות הסוטה גורם מכין, המבוטא במונחים הסתברותיים, ותהליך התיוג הנו הכוח המזהה אשר מגבש, ובסופו של דבר מקבע, את חזותה החברתית של הסטייה, ומוציא מהכוח אל הפועל את תוצאותיה (אדד, 1981).
תוכן עניינים:
1.      סקירת ספרות                                                                                עמוד
3 – 6
תוקפנות
2 .      מתודולוגיה                                                                                                עמוד 7 – 9
שאלת המחקר השערות המחקר אוכלוסיית המחקר שיטת המחקר          הסקר          השאלון          שאלון המחקר          שינויים אחרונים הגדרת המשתנים          המשתנה התלוי          המשתנה הבלתי תלוי  
3 .      ממצאים                                                                                         עמוד
1 0 – 12
4 .      דיון ומסקנות                                                                                 עמוד
1 3 – 15
פיקוח על משתנה מין פיקוח על משתנה לאום פיקוח על משתנה לאום ומין 5.      סיכום                                                                                            עמוד
1 6
6 .      רשימה ביבליוגרפית                                                                                  עמוד17
– 18
7.      נספחים:
פלטי ניתוח וקורלאציה                                                                   עמוד
1 – 14
סקר עמדות סטודנטים – תגובות לעבריינות                                     עמוד 15 –
1 8