הקדמה:
מיהי האישה המפתה?
מהיכן באה ומהם מקורותיה? דימויי האישה המפתה והקטלנית, ה – Femme Fatale כפי שהיא נקראת בצרפתית (האישה הקטלנית, בתרגום מילולי), מרובים וניתן לאתרם ללא קושי כמעט בכל מדיום תרבותי ואומנותי עכשווי ומסורתי כאחד. האישה המפתה הייתה (ועודנה) אחת הדמויות המרתקות ביותר למחקר: היא עדינה ונשית אך כוחנית, היא יצרית ורגשנית אך מעשית. מתחת למעטה הפגיעות שהיא משדרת היא נוקשה ולעתים אף גברית בפעולותיה ומעל לכל, היא יפה באופן שאינו ניתן להתעלם ממנו. כרמן היא האישה המפתה:
היא יפה, סקסית ונועזת, חופשייה ופרועה. כרמן מלאה ניגודים: היא ישירה וגלויה אך מסתורית וסודית. היא מסמנת את מטרתה ומשיגה אותה. היא אינה בוחלת להשתמש ביופייה ובנשיותה על מנת להשיג זאת אך אלו הם האמצעים שמביאים בסופו של דבר לסופה. כרמן היא האישה אותה כל הגברים רוצים אך רק מעטים מסוגלים להתמודד עמה ולהיות שווים לה.
מטרת עבודתי הנה לבצע השוואה בין שלושה סרטים בהם גלומה דמותה של כרמן.
 בפרק הראשון אנסה לעמוד על האירועים ההיסטוריים שיתכן והיוו את הגורמים להתפתחותה וכן על המקורות הספרותיים והחזותיים שבהם מגולמת דמותה.
בפרק השני אבחן שלושה עיבודים המובאים לפי סדר כרונולוגי ומספרים על האישה המפתה הגורמת לאובדנו של הגבר ותוך כדי כך מביאה לאובדנה שלה: האופרה "כרמן" של ביזה ובבימויו של פרנצ'סקו רוסי, על פי ספרו של פרוספר מרימה. הסרט "המלאך הכחול"  של הבמאי יוזף פון סטרנברג על פי ספרו של היינריך מאן. הסרט "כרמן ג'ונס" של הבמאי אוטו פרמינג'ר על פי מחזה שכתב אוסקר המרשטיין.
בפרק השלישי אבחן את התגלגלות העלילות בין שלושת העיבודים, כאשר נושאי ההשוואה יהיו דמויות הנשים הראשיות, הדמויות הגבריות הראשיות, מאפייני עלילה, שימוש בכלים קולנועיים שונים, מוטיבים חוזרים וכמובן – העלילות. תוכן עניינים:

1 .      הקדמה
2 .      פרק א: התפתחות דמותה של כרמן – הפאם פאטאל בתרבות ובאמנות.
3.      פרק ב: סעיף 1: כרמן.
                סעיף 2: המלאך הכחול.
                סעיף
3 : כרמן ג'ונס.
4.      פרק ג: עלילות מתגלגלות – השוואה בין שלושת הסרטים.
5.      סיכום.
6.      ביבליוגרפיה.
7.      נספחים:
תמונות.