ביטוח אחריות דירקטורים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 4916
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

תקציר עבודה סמינריונית ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בתאגיד תוכן העניינים
הנושא מס' הדף מבוא
3
פרק ראשון:
הדין בישראל
4 המקורות הנורמטיביים בישראל לאחריות דירקטורים
4 הוראות חוק החברות 5
אחריות חברי הדירקטוריון 5
נורמות התנהגות הנדרשות מדירקטור 5
מקור הצורך בהגנת הדירקטור
6 ההגנות על הדירקטור: פטור, שיפוי וביטוח 7
היתרונות והחסרונות של ביטוח לעומת פטור ושיפוי
8 פרק שני:  הדין האמריקאי
1 0 השפעת דיני התאגידים האמריקאים על המשפט הישראלי
1 0 חוק החברות של מדינת דלאוור כדוגמא
1 0 פרשת "אנרון" וחוק סרבנס-אוקסלי
1 1
פרק שלישי:  החוק הקנדי
1 3
פרק רביעי:  מסקנות
1 4
נספח  –  עדכון מאוחר: תיקון מס' 3  לחוק החברות
1 5
רשימה ביבליוגרפית
1 8
מבוא
נושא משרה בתאגיד הינו תפקיד אחראי הדורש מקצוענות ומיומנות – מזה מספר שנים נוכחים הדירקטורים/נושאי המשרה לדעת כי תפקידם אינו רק תפקיד של כבוד, כפי שחשבו הדירקטורים בפרשת בנק צפון אמריקה, אלא תפקיד המחייב כאמור מיומנות מקצוענות והתייחסות רצינית לתפקיד. דהיינו, דירקטור הוא מקצוע הדורש ככל מקצוע: לימוד, התמחות ורצוי גם ניסיון. חוק החברות החדש שנחקק בישראל בשנת 1999 (להלן: "ח"ח" או "החוק") בניגוד לחוק שקדם לו – פקודת החברות (להלן: "הפקודה") – הדגיש את האחריות האישית של נושאי המשרה בחברה/תאגיד והטיל עליהם אחריות מחמירה יותר מזו שנקבעה בפסיקה.  עד לחקיקת ח"ח לקתה הפקודה בחסרים שנבעו מההתפתחות הכלכלית המואצת ומשינויים שנבעו מהפיכת העולם ל"כפר גלובלי" ולפיכך עפ"י סמכותם הטבעית של בתיהמ"ש בישראל, הושלם החסר בחקיקה ע"י פסיקת ביהמ"ש כפי שנעשה בפרשת קוסוי.  בפקודת החברות לא הייתה הסדרה של רכישת ביטוח לכיסוי אחריותו המשפטית של דירקטור, אך ניתן היה לעשות הסדרי ביטוח כאלה בכפוף להוראות הפקודה ולהוראות דינים אחרים (לדוגמא ס' 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981:
"נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו" – יש כאן הפרדה ברורה בין חובות האמון  לחובות הזהירות, במקרה שלנו החובות של הדירקטורים) החוק הנוכחי מטיל על נושאי המשרה חובת אמונים כלפי החברה וחובת זהירות הן כלפי החברה והן כלפי אדם אחר.  בעבודה זאת אבדוק מהן החובות המוטלות על נושאי המשרה וכלפי מי ובאילו מקרים חלות חובות אלה, מהן אפשרויות הדירקטורים ונושאי המשרה להתגונן במקרה של תביעה בגין הפרת חובת האמונים כלפי התאגיד או הפרת חובת הזהירות כלפי התאגיד וכלפי צדדים שלישיים ? מהם היתרונות והחסרונות של הפתרונות השונים המאפשרים לדירקטור להתגונן במקרה של תביעה כלפיו ?
מיהו נושא משרה בחברה?  עפ"י סעיף 1 לח"ח (סעיף ההגדרות), נושא משרה הינו: "דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי". יש לציין כי בחוקי החברות בארה"ב  ובקנדה למשל, יש התייחסות הן לדירקטורים  (directors)  והן לנושאי משרה (officers), בעוד שהחוק הישראלי רואה בדירקטור כנושא משרה וההתייחסות היא בדרך כלל למונח "נושא משרה" למעט המקומות המצריכים התייחסות מיוחדת ונפרדת לדירקטורים. מכיוון שבכל הפרק השלישי (חובות נושאי המשרה) של ח"ח, הכולל בתוכו  גם את סעיפי הביטוח השיפוי והפטור, אין אבחנה בין דירקטור לנושא משרה – למען הקיצור, שני סוגי התפקידים הנ"ל ייקראו להלן בשם: "דירקטור" או "דירקטורים".    לצורך בדיקת הנושא אבדוק את הוראות החוק והפסיקה בישראל, את החוק בארה"ב (במדינת דלאוור, הנחשבת למדינה נוחה לרישום ולפעילות של תאגידים ובשל כך נרשם בה בשנים האחרונות, מס' החברות הגדול ביותר בארה"ב-יחסית לגודלה ולמס' התושבים שבה) וכן את החוק הפדרלי, בנושא זה, בקנדה (המושפע מהחוק האנגלי-בהיותה של קנדה אחת ממדינות חבר העמים הבריטי-וכן מהחוק האמריקאי של השכנה מדרום).