תקציר העבודה אוריפידס מעביר דרך המקהלה מסרים חברתיים ומשתמש בה בדרך שונה מן הקונבנציה המקובלת בתאטרון היווני. מקהלת הנשים נבנית על ידי אוריפידס כדמות. בשיחותיה עם פידרה היא משמשת כדמות מוודה, עם היפוליטוס היא משמשת כדמות אנלוגית אליו. לתזאוס היא משמשת כמנחמת וכמזהירה מפני העתיד לבוא. שינוי נוסף שמכניס אוריפידס הוא בכך ששירי המקהלה במחזה הם בעיקר שירי קינה (אפרט נושא זה בהמשך העבודה). אוריפידס בונה את החלל הבימתי בעזרת תנועת המקהלה ומכניס את הגלוי והסמוי שנמצא בעולם הבדיוני אך לא מופיע על הבמה דרך שירי המקהלה.
בעבודה זו אבדוק כיצד ללא הוראות בימוי ודרך תנועת המקהלה, שירי המקהלה והבחירה במקהלה כמקהלה נשים צעירות ניתן לנתח טקסט לביצוע.
אני אנסה לבדוק כיצד ניתן דרך התבוננות ובחינה של כל הגורמים שמכילה בתוכה המקהלה:
מסרים חברתיים, מעמדיים, מגדריים, ומוסכמות תאטרוניות אנו מקבלים מידע על מרכיבי התאטרון,  וכיצד דרך מידע זה צורם לבניית העולם הבדיוני.
תוכן העיניינים מבוא. 3
פרק 1- עיצוב המקהלה כמקהלת נשים טרויזניות צעירות. 4
1 .2 הבחירה במקהלת נשים צעירות מבחינה מגדרית. 5
1 .3 הבחירה במקהלת נשים צעירות מבחינה חברתית. 6
פרק 2- מקהלה וטקסט. 8
2 .1- השפעת שירי המקהלה על החלל הבימתי. 8
2 .2- הגלוי והסמוי בשירי המקהלה. 9
פרק 3-  תנועת המקהלה. 11
3 .1 ריקוד. 11
3 .2 כניסות ויציאות. 12
סיכום.. 14
ביבליוגרפיה.. 15