נפילת רפובליקת ויימאר (1918-1933): שסעים חופפים ו/או הסבר פוליטי מוסדי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 4691
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

נפילת רפובליקת ויימאר (1918-1933):  שסעים חופפים והסבר פוליטי-מוסדי    שם הקורס:    דמוקרטיה ודמוקרטיזציה (12003) תאריך הגשה:  ינואר 2005
תוכן עניינים
נושא                                                                  עמוד מבוא                                                                     3-4  הסבר מוסדי-פוליטי לנפילת הרפובליקה                             ניתוח השסעים החופפים ברפובליקה כפוטנציאל לערעור הלגיטימיות ולאבדון                                 סיכום ומסקנות                                                          ביבליוגרפיה                                                             מ ב ו א נושא העבודה: הרפובליקה הגרמנית הראשונה, 1918-1933, הקרויה על שמה של העיר ויימאר, בה נקבעה חוקתה, נולדה בשעה של מצוקה לאומית חריפה, לאחר חמש שנות מלחמה ותחושות אכזבה קשות שבעקבותיהן התפרק המשטר הקיסרי. ייחודיותה של רפובליקת ויימאר בהיסטוריה הגרמנית והעניין שהיא מעוררת נובע, בין היתר, מהיותה הסדר פוליטי מלאכותי (תכתיב של הנשיא ווילסון) ולא תולדה של הכרה והפנמה של מסורת דמוקרטית. יחד עם זאת, ההסברים שבהם ניתן להשתמש כדי להעריך את משטר דמוקרטי זה מגוונים וקשורים באופן ישיר לאירועים ההיסטוריים השונים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הסיבות שהביאו לפרוץ המלחמה ותוצאות המלחמה שהשפיעו על אופייה ועל קיומה של גרמניה.        מחקרים רבים העוסקים בבחינת המשתנים באמצעותם ניתן להעריך יציבות של משטר דמוקרטי (ליברלי) מציינים כמשתנים מסבירים גורמים שונים אשר לדעתם מהווים את הציר המרכזי להבנת התופעה:       מידת ההסכמה האידיאולוגית בחברה כמדד לבחינת יציבותו של משטר דמוקרטי (גישת הקונצנזוס).
בחינת התרבות הפוליטית כמדד עיקרי להערכת יציבותו של משטר דמוקרטי. התמקדות במבנה המערכת המפלגתית ושימוש בו כמפתח להבנת יציבות/אי יציבות של משטרים דמוקרטיים (מדדים אלה יוצגו בעבודה במסגרת ההסבר הפוליטי-מוסדי עפ"י המאמר של ליפסיוס). מידת קיומם של שסעים חברתיים ואופני התמודדותה של המערכת הפוליטית (ניתוח זה יעשה בהסתמך על מאמרו של סיימור ליפסט ושימוש במדדי הלגיטימציה והאפקטיביות). היותה של החברה מודרנית ובעלת מאפיינים של התפתחות כלכלית-חברתית מערבית (גישת המודרניזציה).
בעבודה אציג את עמדתו של ליפסיוס המתמקדת במבנה המערכת המפלגתית-מוסדית ומדגישה את חלקן של האליטות, המפלגות, האידיאולוגיה והמבנה הפרלמנטרי כגורמים תורמים לנפילתה של הרפובליקה. מולם, אעמיד את עמדתו של ליפסט המתמקדת בשסעים החופפים שאפיינו את הרפובליקה ומדגישים את הפיצול והקוטביות שהיו מנת חלקה של החברה הגרמנית. באמצעות ניתוח השסעים, אבחן את מידת הלגיטימיות והאפקטיביות שעורר המשטר הדמוקרטי בקרב אזרחי גרמניה, תוך התייחסות לחוקת ויימאר אשר אין ספק כי היו טמונים בה 'זרעי הפורענות' אשר נסיבות היסטוריות חיצוניות ובעיות פנימיות גרמו דווקא לה להנביט פרי באושים כדוגמת המפלגה הנאצית והיטלר בראשה.                             מטרת העבודה ושאלת המחקר: שתי קבוצות ההסברים – אלה המתוארים במאמרו של ליפסיוס ואלה המתוארים במאמרו של ליפסט, מביאים בחשבון מישורי התייחסות מגוונים אשר יש ביכולתם ל"שפוך אור" על המציאות ההיסטורית הייחודית של גרמניה בשנות קיום הרפובליקה.
באמצעות קבוצות הסברים אלה אנסה לבחון מהן הסיבות לאי יציבותה ולהיחלשותה של הדמוקרטיה הויימארית עד לנפילתה הסופית. במסגרת זו אשאל האם היו אלה ההסברים הנוגעים לגורמים המוסדיים-פוליטיים שהביאו לנפילת המשטר הדמוקרטי ברפובליקה – המערכת המפלגתית, המסגרת הפוליטית-חוקתית, המשבר הכלכלי, המפלגה הנאצית (היטלר) או שהיו אלה ההסברים הנוגעים לקיומם של שסעים צולבים וההשלכות שהם עוררו מבחינת הלגיטימציה והאפקטיביות. בתוך כך, אתייחס למערכת החברתית הגרמנית שהושתתה על יסודותיה הדמוקרטיים של חוקת ויימאר ומידת הלגיטימציה שעוררה; אשאל האם עקרונות החוקה הניחו תשתית לבניית תרבות פוליטית דמוקרטית ועוררו לגיטימציה? האם היו חזקים דיים כדי להוות אלטרנטיבה ליסודות הימניים-שמרניים שאפיינו את תקופת הקיסרות שקדמה להקמת הרפובליקה? האם היה בהם כדי לצמצמם את קיומם של השסעים החברתיים ההרסניים?     השערת המחקר: הסיבות לנפילת הרפובליקה קשורים בהצטרפותם יחד של משתנים רבים (פוליטיים-מוסדיים וקיומם של שסעים צולבים). כל קבוצת משתנים בנפרד, על מרכיביה השונים, מהווה תנאי הכרחי אך לא מספיק להסבר התופעה. התחברותם יחד של כל הגורמים וההשפעות ההדדיות שהיו להם אלה על אלה, סימנו את הכיוון והכתיבו את התוצאה הבלתי נמנעת של הקיום הדמוקרטי הגרמני באותן שנים – אובדן וחידלון.