מוכנות תלמיד למעבר לחטיבת ביניים

מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 8633
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

מוכנות תלמיד למעבר לחטיבת ביניים תוכן עניינים
מבוא……………………………………………………………………………………1
רקע תיאורטי מעברים…………………………………………………………………………2
המעבר לחטיבה ………………………………………………………-………3 מידע ……………………………………………………………………………5
השערות המחקר …………………………………………………………………………7
שיטה אוכלוסיית המחקר ………………………………………………………………8
כלי המחקר ………………..……………………………………………………8
תוצאות ……………………………………………………..………………………-11
דיון ……………………………………………………………………………………16
סיכום…………………………………………………………………………….……19
המלצות למחקרי המשך ……………………………………………………………..…19
ביבליוגרפיה ……………………………………………………………………………20 נספחים …………………………………………………………………………….…21
תקציר מחקר זה עסק בנושא של המעבר לחטיבת הביניים, והתמקד בקשר בין המידע שיש לתלמיד על החטיבה אליה הוא עובר ובין תחושת המוכנות שלו לקראת מעבר זה.
אחת משלש הקטגוריות של מצבי לחץ פוטנציאלים, שהציעו Klein & Lindemann (1961) (אצל: גולן, 1981) מתמקדת במצבי מעבר. שינויים בסטטוס חברתי, ובתדמית העצמית, כתוצאה משינויים החלים בהתבגרות, במערך לימודי ותפקודי חדש יוצרים, לדעת החוקרים, מצבים חדשים העשויים להיות משברים מצביים. ואכן המעבר לבי"ס חדש, מתואר בספרות המחקרית כקשור בעליה בפגיעות ובסכנה של אי הסתגלות (פלנר וחבריו, 1982; אצל: גומל, 1993).
המעבר לחטיבה הוא מעבר חד במיוחד, מפני שלעומת ביה"ס היסודי, חטיבת הביניים הינה מבנה ארגוני גדול הקולט כמות גדולה של תלמידים ממס' בתי ספר יסודיים- מכאן שהאדמיניסטרציה הפנימית מסועפת ומצמצמת את הקשר הבין אישי- מצב היוצר תחושה של אנונימיות וניכור; בפרט בקרב אוכלוסיית התלמידים החדשה, בוגרי כתות ו', המהווים את שכבת הגיל הבוגרת במסגרת של ביה"ס היסודי, ואשר הופכים במסגרת כתות ז' של חטיבות הביניים לשכבת הגיל הצעירה של ביה"ס המקיף.
עדיין לא הומצאה נוסחת הפלאים כיצד לגדל ילדים מאוזנים ועמידים שאינם נתקלים במשברים וקשיים. אם כן צריך למצוא את הדרך לעזור להם להתמודד איתם.
מה שניתן לעשות זה להכין את הילד להתמודדות עם קשיים ובעיות בטרם הופיעו, ולהושיט לו יד תומכת בזמן המשבר עצמו (רביב וכצנלסון, 1986).
אחת הדרכים לעשות זאת היא ע"י מתן מידע מוקדם על המשבר לקראתו הוא הולך על מנת להפחית את תחושת  ה"לא נודע" אצל הילד. גם בהקשר של המעבר לחטיבה ניתן למצוא את נושא מתן מידע כחלק מההתמודדות איתו. אחת ההמלצות שנקבעו בכנס מפקחים בנושא מעברים היא: "יש לספק לתלמידי כיתות ז' ולהוריהם מידע מפורט בכתב על אזורי הרישום ועל תהליך המעבר אל חטיבת הביניים (תקנון, מקצועות, תהליך מיון ושיבוץ וכו').
מטרת המחקר היhתה לבדוק האם יש קשר בין מתן מדע מוקדם לתלמידי כתות ו' שעומדים לקראת מעבר לחטיבה על החטיבה לבין תחושת המוכנות שלהם לחטיבה. אוכלוסיית המחקר כללה 53 תלמידי כתות ו' מ-2 בתי ספר יסודיים דתיים באזור המרכז, כשמתוכם 30 בנים ו-23 בנות.
במהלך המחקר הועברו 2 שאלונים:      השאלון הראשון- "שאלון לתלמיד בבית הספר" (ראה נספח 1)- הינו שאלון שמטרתו לבדוק את ידיעותיו של התלמיד על החטיבה והמקורות מהם קיבל מידע זה, וכמו כן את מידת רצונו של התלמיד לקבל מידע לקראת המעבר לחטיבה, בנושאים שמטרידים אותו. בנוסף השאלון בודק את האופן שבו מעוניין לקבל את המידע, התזמון וכיוצ"ב.
השאלון השני- "שאלון לתלמיד לקראת מעבר לחטיבת הביניים" (ראה נספח 3)- הוא שאלון שבודק את תחושת המוכנות של התלמיד לקראת המעבר לחטיבת הביניים.
השערת המחקר הראשונה הייתה שככל שלתלמיד יש מידע רב יותר על החטיבה, כך תחושת המוכנות שלו תהיה גדולה יותר.
השערה המחקר השניה הייתה שככל שהתלמיד מעוניין לדעת יותר על החטיבה (אפילו אם בפועל אין לו מידע), תחושת המוכנות שלו תהיה גם כן גדולה יותר.
מממצאי המחקר עולה כי לא נמצא קשר מובהק בין המידע שיש לתלמיד על החטיבה או בין רצונו לדעת על החטיבה ובין תחושת המוכנות שלו לקראת החטיבה.
במחקר נבדקו גם מס' גורמים נוספים: ההבדלים בין התלמידים במידת המוטרדות שלהם מהמעבר לחטיבה, הקשר בין מידת המוטרדות למידת המוכנות לחטיבה, ההבדלים בין המינים במידת המוכנות לביה"ס, ובמידת הרצון לקבל מידע ועוד.
לסיכום ניתן לומר כי אוכלוסיית המחקר היhתה יחסית קטנה  ולא כ"כ מאוזנת ויש מקום לחזור על המחקר עם מס' רב יותר ומאוזן יותר של נבדקים. בנוסף יתכן שאכן לא המידע המוקדם על החטיבה הוא הקובע את מוכנותו של תלמיד למעבר אלא גורמים אחרים שצריכים להיבדק.