הקדמה: מאמצע שנות ה90 הפכו תמריצי עבודה (Work Incentives) למרכיב חשוב במדיניות הרווחה במערב, על חשבון מרכיבים אחרים בתקציבי הרווחה שהבולט בהם היה העברות כספים ישירות למשקי בית נזקקים. התמורה במדיניות הרווחה של מדינות המערב נבעה משתי סיבות עיקריות :
1)      מסוף שנות ה60 ערכו כלכלנים מחקרים מהם עלה שתמריצי עבודה הקטינו את מימדי העוני והגדילו את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (Keely et. Al, 1978).
2)      חלה שחיקה בתמיכת הציבור במדיניות העברות, ודרישה גוברת והולכת מהשכבה הפוליטית להציב תנאים מחמירים לקבלת סיוע ציבורי (Block & Manza, 1997).
מדיניות ההעברות במדינת ישראל עד שנת 2000 היתה נדיבה בחלוקת הסיוע למשפחות נזקקות. המשבר הכלכלי העולמי והמיתון במשק הישראלי אלצו את הממשלה לקצץ בתשלומי העברות, קיצוץ שלא לווה במדיניות מתאימה לעידוד התעסוקה. שני גורמים אלו הובילו בסיכומו של דבר להחרפת העוני בחברה הישראלית (גוטליב וקסיר, יולי 2004; ברנדר וסטרבצ'ינסקי, אוגוסט 2005). מטרת עבודה זו להציע מדיניות העברות שתעודד תעסוקה בשכר בקרב הציבור החרדי ותוציא ממעגל העוני משפחות חרדיות. באופן מסורתי דוגל הציבור החרדי ברעיון שעבודה יצרנית ולימוד תורה לא הולכים יד ביד, ושאדם מקדיש עצמו או ללימוד תורה או לעבודה. מגבלה זו מנציחה את העוני במשפחות חרדיות, שבחלק גדול מהן יש פרט בגיל העבודה שיכול לצאת ולעבוד, אולם המגבלה הקהילתית מונעת זאת ממנו. כתוצאה מכך תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות בהן יש מבוגרים בגילאי העבודה
2 5-54, היא הגבוהה ביותר מבין כל חלקי החברה הישראלית (גוטליב וקסיר, יולי 2004). הכלי המרכזי שאציע לעידוד תעסוקה בקרב חרדים הוא מס הכנסה שלילי (Negative Income Tax), אשר מתחלק לשני סוגים :
1)      הסוג הראשון של מס הכנסה שלילי שנהוג בחלק ממדינות אירופה, הוא להשלים למשק בית שבו יש לפחות מפרנס אחד את ההכנסה לסף כלשהו שנקבע מראש. גודל המענק יורד ככל שההכנסה קרבה לאותו סף (ברנדר וסטרבצ'ינסקי, אוגוסט 2005).
2 )      מדיניות מס הכנסה שלילי נוספת, שנהוגה בעיקר בארצות-הברית, מבטיחה לכל משק בית שבו יש לפחות מפרנס אחד, מענק בגובה אחוז מסוים מההכנסה. גובה המענק הולך ופוחת ככל שההכנסה גדלה, ומעבר לסף הכנסה מסוים אי אפשר לדרוש את המענק (הסבר מפורט על המערכת הנהוגה בארצות-הברית יובא בהמשך).
בישראל לא נכתבו מחקרים אשר בחנו את ההשפעות האפשריות של תמריצי עבודה על ההחלטה להשתתף בכוח העבודה, ועל ההחלטה מה יהיה מספר שעות העבודה של הפרטים. ברנדר וסטרבצ'ינסקי (2005) אמדו את המשתנים אשר משפיעים על ההחלטה של הפרטים להצטרף לכוח העבודה או לצאת ממנו, ואת משוואות השכר הפוטנציאלי של הפרטים בהתאם למאפיינים דמוגרפיים שונים כמו מין, טווחי גיל, השכלה והציבור אליו משתייך הפרט (חרדים וערבים).
מתוצאות אלו גזרו החוקרים עלות תקציבית משוערת לצימצום שיעורי העוני, באמצעות מס הכנסה שלילי. המחקר שלי מתמקד בציבור החרדי מהסיבה הפשוטה שלחלק מהאוכלוסיות במדינת ישראל יש מאפיינים ששונים מאלה של הציבור הישראלי הרחב. שני ציבורים מיוחדים אלו הם החרדים (שכאמור מתאפיינים בשיעורי ילודה גבוהים ובהשכלה שאינה מתואמת עם דרישות כוח העבודה, Berman and Klinov, 1997) והערבים אזרחי מדינת ישראל (שמתאפיינים בשיעורי השכלה גבוהים, אולם בשיעורי עבודה נמוכים בעיקר בקרב נשים מסלמיות). לדעתי מחקר בנושא מס הכנסה שלילי צריך לבחון את הציבור החרדי בנפרד משאר חלקי האוכלוסיה, ולכן עבודה זו מנסה להתמקד אך ורק בציבור החרדי. מהלך העבודה יהיה כדלקמן – בחלק הראשון אציג את הספרות המחקרית העוסקת במס הכנסה שלילי, ואת הספרות המחקרית העוסקת בEITC (Earned Income Tax Credit – זיכוי מס הכנסה). בחלקה השני של העבודה אציג את בסיס הנתונים ששימש אותי במחקר, את הבעיות שעלו מהנתונים ואת הפתרונות לבעיות אלו. בחלק השלישי אציג סטטיסטיקות של החברה החרדית כמו גודל משקי בית, מצב בכוח העבודה, מספר מפרנסים במשק בית, טווחי גילאים ונתונים נוספים. החלק רביעי, שבו אציג את המודל בו בחרתי, מתחלק למספר שלבים –
1 )      בשלב הראשון אאמוד את המשתנים אשר משפיעים על ההחלטה של הפרטים להשתתף בכוח העבודה.
2)      בשלב השני אציג את המשתנים אשר משפיעים על מספר שעות העבודה.
3 )      בשלב השלישי אבחן את הפער בין קו העוני לבין הכנסת משקי הבית בציבור החרדי, תוך שימוש במקדמים שמצאתי בשלב הקודם כדי לאמוד את מספר שעות העבודה השבועיות התיאורטיות של הפרטים.
4 )      החלק הרביעי יציג את העלות התקציבית הדרושה להוצאתם של משקי בית בציבור החרדי ממעגל העוני.
חלק חמישי יסכם את תוצאות המחקר.