השפעת גודל המדגם על קביעת תקן כ"א של רופאים כללי מדידת זמן ישירה נחשבת לשיטה האמינה ביותר לביצוע חקר עבודה במטרה לקבוע זמני תקן שהם הבסיס לקביעת תקני כ"א.
בטרם ביצוע מדידות זמן, יש לקבוע את גודל המדגם הנדרש. הנוסחה הסטטיסטית המקובלת לחישוב גודל המדגם, בד"כ מחייבת לבצע מדגמים גדולים מאד. לשם המחשה, אם משך זמן השירות מתפלג בהתפלגות מעריכית ונדרשת רמת בטחון של 95% ורמת אי-דיוק של 5%, אז גודל המדגם הנדרש הוא כ- 1500 מדידות. לא תמיד ניתן לבצע מדגמים כה גדולים והמהנדסים נוטים להסתפק במדגמים קטנים יותר על חשבון צמצום רמת הדיוק. מחקר זה בוצע במרפאה המספקת שירותים רפואיים ייחודיים והמטרה היתה כפולה: א) לקבוע את תקן כ"א של הרופאים בכל משמרת. ב) לבחון את השפעת גודל המדגם והשיטה של ביצוע המדגמים על תקן כ"א שיתקבל.
התקבל שהרופא יכול לקבל שלושה לקוחות בשעה בממוצע. לכן כדי להגיע למדגם גדול ומדויק, לכאורה נדרש לבצע מדידות זמן במשך מספר חודשים, מה שכמובן אינו סביר. במחקר זה נבחנה השפעת צמצום גודל המדגם על התוצאה הסופית, כלומר עד כמה אי דיוק במדגם ישפיע על הטיות וטעויות בקביעת תקן כ"א נדרש.
שיטה שיטת ביצוע המדידות וניתוחם כללה את השלבים הבאים:
א' : מדידות בחמש קבוצות של 30 מדידות לקבוצה לפי סדר כרונולוגי. סה"כ 150 מדידות.
ב':  רישום של אותן מדידות משלב א' אך שלא לפי סדר כרונולוגי, לבחינת אי-תלות במימד הזמן.          לדוגמא: המדידות נבחנו גם לפי סדר הפוך (מהאחרון לראשון). סה"כ 150 מדידות.
ג':  הגדלת המדגם ל- 800 מדידות כדי להגיע לרמת דיוק גבוהה בהתאם לגישה הסטיסטית.
ד': קביעת מספר מדגמים נדרשים בסה"כ בהתאם לגישת עלות המדגם מול התועלת שמביא.
ה': השוואת הממצאים לאלו שהיו מתקבלים לפי "עקרון הבטחון"  (Safety Principle) ולפי       המודל של Balaila.
ו': ניתוח הממצאים ומסקנות.
ממצאים משך זמן הטיפול הממוצע נע מ-15 דקות במדגמים מסויימים ועד 26 דקות במדגמים אחרים. פער ענק זה של 73% עלול להביא לכך שבמרפאה הכוללת 10 רופאים יתכן שמהנדס שביצע את סדרת המדגמים של ה-26 דקות, יסיק שנדרשים 17 רופאים … והמהנדס השני יסיק שניתן להסתפק ב-10 רופאים בלבד ! מדובר בפער בעל משמעות כלכלית אדירה (7 משכורות!).
במדגם הגדול ביותר והמקיף ביותר התקבל משך זמן טיפול של 19 דקות בממוצע. עדיין הפער בין המדגמים לבין האומדן לערך האמיתי הוא עצום!  "עקרון הבטחון" מאפשר להמליץ על תקן כ"א נדרש בהתאם לדרגת התעסוקה. יישום עקרון זה הראה כי ניתן להגיע לתוצאות מהימנות תוך הסתפקות במדגם קטן יחסית. השימוש במודל Balaila הראה כי דרגת התעסוקה שהתקבלה היא סבירה בהתחשב בכך שמדובר במערכת שירות קטנה עם רמת דחיפות בינונית-גבוהה. מסקנות עיקריות * קיימת חשיבות רבה לביצוע מדגם גדול העומד בדרישות הסטטיסטיות ויש לכך גם הצדקה    כלכלית ברורה.
* לצד ביצוע המדגם, יש לבחון באמצעות Safety Principle האם יש נחיצות להמשיך להגדיל את       המדגם או שהתוצאה היא "רובסטית" מספיק. * יש לבחון את התוצאה שהתקבלה לגבי דרגת התעסוקה (שהיא הבסיס לקביעת תקן כ"א) מול    הטבלה המתאימה שפותחה במסגרת "מודל בלילה". תוכן עניינים
רשימת סימנים. 7
תיאור הפרויקט. 8
מטרות. 10 מתודולוגיה. 11
חקר המצב הקיים. 12
ממצאים. 13
קביעת תקן כח-אדם. 20 מסקנות והמלצות. 23
מערכת מידע.
5 ייזום המערכת.
5 חקר מצב קיים- מערכות מידע. 26
אפיון ראשוני 26
ניתוח מערכת מידע. 30 תרשים DFD. 30 תרשים UML. 32
סיכום מערכת מידע. 33
DFD vs UML. 33
ביבליוגרפיה. 34
נספחים. 35