אנורקסיה נרבוזה תוכן העניינים:

1 . מבוא                                                                                                                            3

2 . פרק א': אבחון המחלה                                                                                               4-5

3 . פרק ב': הגישה הפסיכואנליטית להסבר מחלת האנורקסיה נרבוזה                                   6-7

4 . פרק ג': הטיפול המשפחתי באנורקסיה נרבוזה                                                                  8-9
5. סיכום                                                                                                                      
1 0  
6 . ביבליוגרפיה                                                                                                           11-12  7. נספחים מבוא:
"בזמן שאחרות מזיעות ומתאמצות, עושות כושר ומקפידות על דיאטה, אני מורידה שני קילוגרמים אם אני רק מוותרת על שתי ארוחות ערב בזו אחר זו. יש לי כישרון טבעי – יש לי כישרון להפחית במשקל, אני רק צריכה לשכוח לאכול" (מתוך "רזונת", 2004).
        פותחו לא מעט תיאוריות עם השנים לחיפוש הגורם למחלת האנורקסיה. בכל גישה אנו רואים שמחפשים את האשם אם זה אדם חיצוני, משפחה, תרבות או אפילו הנפש עצמה של החולה.
אולי חיפוש האשם נובע מהחוסר ההבנה שלנו לקלוט כיצד אדם יכול להביא עצמו למצב חולני, שיכול להגיע אף למוות.
מרבית מחולי המחלה הם נשים, בתור אישה היה מאוד חשוב לי להבין מדוע נשים בוחרות לסכן את עצמן כך על מנת לשפר את הופעה החיצונית שלהן. האם אנו נמצאות בחברה שמכתיבה לנו איך אנו צריכות להראות? ולמה יש לתרבות השפעה כל כך עמוקה בתפיסות שלנו?!.
        חולות האנורקסיה למרות שהן מרעיבות את עצמן, הן אובססיביות לגבי האוכל. בודקות קלוריות של כל מאכל, שומנים, פחמימות. גם אני לא פעם ביצעתי זאת, גם אני התחלתי מספר רב של דיאטות אך לעולם לא עברתי את הגבול עד להרעבה עצמית. היה חשוב לי לעסוק בעבודתי בנושא האנורקסיה על מנת לדעת איפה בדיוק נמצא הגבול. הכרת הגבול יכולה לשמש לי הבחנה מתי אני או קרובי מתחילים לפתח את הסימפטומים של ההרעבה עצמית –  וכן לדעת לעצור את התהליך ולהציל חיים. חיים שיכלו להעלם לא בגלל תאונה, לא בגלל מחלה סופנית, אלא רק בגלל שאנו חיים בתרבות שלעיתים שמשפיעה עלינו בצורה שלילית כל כך. "רזה זה יפה" היא תרבות שלמה, שדוחפת מיליוני מתבגרים ומבוגרים לדיאטות קיצוניות. הרזון נתפס כיפה ולעומתו השמן כמכוער, הדוגמניות כיום שוקלות הרבה מתחת לממוצע ואנו מעריצים אותן על כך. כל אלו מראים לנו שאי אפשר לברוח מהאובססיה לרזון, ניתן למצוא היום חולות צעירות מאוד, אפילו לפני גיל ההתבגרות, ומנגד – נשים על סף גיל המעבר. ושוב נשאלת השאלה למה?
       בעבודה זו אסביר את הגדרת המחלה לפי הקריטריונים של ה-10ICD  ואנסה לתרגם את הקריטריונים הנ"ל על ג'יזל גיבורת הספר רזונת שעליה בחרתי לעסוק בעבודתי ואת הגורמים למחלה אנתח לפי התיאוריה הפסיכודינמית שטוענת שהמחלה היא תופעה של קונפליקטים. בהמשך העבודה אתאר את הגישה המשפחתית כתרפיה למחלה מכיוון שהיום היא נחשבת לאחת התרפיות המצליחות ביותר ולסיכום אציין את דעתי האישית ואסכם את הנאמר בעבודה.