עבודת פרוס בתקשורת כתרבות בארת' (1977) מבקש ללמוד אודות כוחם של המסר החזותי (מה שאנו רואים) והמסר הלשוני (מה שנאמר לנו) , בקביעת משמעותו של דימוי בהקשר התרבותי. לצורך למידה זו, בחר בארת' לנתח פרסומות. דרך הפרסומות, סבור בארת', ניתן להבין מהם הערכים המקובלים באותה תרבות. בניתוחו, מבחין בארת' בין שלושה סוגי מסרים: מסר לשוני, מסר איקוני מוצפן (קונוטציה) ומסר איקוני בלתי מוצפן (דנוטציה): הערה כללית – אמצעי תקשורת ההמונים, אמנם, עשויים להיתפס על ידינו כמעגל חיצוני ביותר ביחס לפרט, אבל האדם לא יכול להסתגר ולהתעלם מהמסרים המועברים אליו ע"י התקשורת בכלל וע"י הפרסומות המועברות באמצעותה בפרט. הפרט נדרש למידת מה של ביקורת – קריאה ביקורתית של העיתונות הכתובה, האזנה ביקורתית לרדיו, צפייה ביקורתית בפרסומות (מה שהודגר ע"י חוקריפ רבים כ"אוריינות תקשורת"), וזאת בכדי שלא נעבור כולנו "שטיפת מוח". עלינו להיות מודעים לאינטרסים העומדים מאחורי כל דבר שאנו נחשפים אליו בתקשורת ההמונים, ואל לנו לקחת את תכניה כמובנים מאליהם.
שאלת המחקר כיצד מוצגות נשים בפרסומות למוצרי טיפוח בישראל?
ארבעת  הקריטריונים העיקריים לניתוח:
1.ייצוג הפנים
2 . ייצוג הגוף
3 . מלל
4 . רקע הפרסומות.