דיני גיוס הון האחריות האזרחית החלה על חברי הדירקטוריון בעת החתימה על התשקיף מגישים:
מבוא. 3
פרק א:  הצגת הבעיות המרכזיות  בחקיקה בתחום.. 5
פרק ב:  הדין בארץ. 7
1 .     הנושאים באחריות האזרחית: 8
2 .     הסעדים: 9
פרק ג:  הגישות בארץ בכל הנוגע לדרישת הנקיטה בכל האמצעים הנאותים.. 10 פרק ד:   טענת הסתמכותם של הדירקטורים על עצות מומחים.. 11
פרק ה:  הדין בארה"ב. 14
1 .     בדיקת הנאותות.. 16
2 .     החקיקה וכלל 176. 16
3 .     התפתחות המונח חקירה סבירה באספיקלרה של פסקי דין 18
4 .     האחריות של הדירקטורים ונושאי המשרה.. 19
4 .1
דירקטורים פנימיים והנהלה. 19
4 .2
דירקטורים חיצוניים.. 20 פרק ו:  הצגת העקרונות הראויים.. 23
1 .     על הצורך בשינוי המצב המשפטי 23
2 .     הדין הראוי 23
פרק ו: סיכום..
5 בבילוגרפיה.. 27
מבוא
בקורס זה דנו בסוגיות רבות העולות מזירות המסחר בהן מתבצע גיוס הון מהציבור.
זירות אלה דורשות כללי מסחר הוגנים אשר יאפשרו את קיומו של שוק יעיל.  דרך אפשרית אחת של גיוס הון מהציבור היא על-ידי הנפקת מניות החברה בבורסה. על חברות אשר בוחרות בדרך זו חלות חובות שונות אשר נוצרו בכדי שיתקיים פיקוח ראוי על המידע המפורסם על ידן לצורך בחינתו של המשקיע את ההשקעה. בדרך זו של גיוס מועברים מיליארדי שקלים מכיסם של משקיעים אל קופתן של החברות אשר בחרו בדרך זו של גיוס לצורך התפתחותן. לצורך כך התגייסו המחוקקים השונים לשם הסדרת אותם הכללים הדרושים מהחברות .
במסגרת קביעת המדיניות נשקלים שיקולים שונים וסותרים בכדי להגיע לאותו היקף גילוי ראוי וצודק. מחד, נרצה כי יהיה בידי המשקיע הסביר די מידע בכדי לקבל החלטת השקעה נבונה ומנגד נרצה כי לא יוצף במידע רב מידי הן מאחר ולא נרצה כי מרוב דובים לא ייראה לו היער והן מאחר ולא נרצה כי חברות יימשכו ידיהם מגיוס בדרך זו אותה רצון החברה לקדם.
לצורך הנפקה לציבור נדרשת החברה לפרסם תשקיף עליו חותמים נושאי משרה שונים.
בחתימתם קמה להם אחריות בדבר תוכנו במידה ויימצא בו פרט מטעה. בכדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם, על נושאי המשרה לדעת מהו אותו היקף האחריות הנדרש מהם, היקף זה תלוי במידה רבה בדרך שבה ייפרשו בתי המשפט את דרכי ההתנהלות הלגיטימיות אשר יהיה בהם די בכדי שלא ייתנו את הדין.
סמינריון זה מתמקד באחריות האזרחית החלה על חותמי התשקיף. במידה ואכן מוכח קיומו של פרט מטעה על-ידי התובע קיימות לנתבעים מספר הגנות אשר יקומו במידה ובוצעו פעולות מסוימות אותן דורש החוק.
בסמינריון זה נרצה לבחון מהן אותן פעולות אשר יקימו את ההגנה בדין הישראלי.
פעולות אלו כפי שיפורשו בדין יכתיבו למעשה את התנהלותם של נושאי המשרה מבעוד מועד. בפרק א'- נציג את עיקר השיקולים שיש לשקול בקביעת המדיניות הראויה בדבר היקף המידע שנדרשת החברה לגלות בפרסומיה השונים.
בפרק ב'- נציג את הדין בארץ בכל הנוגע לתחום בו אנו עוסקים- נציג את חוק ניירות ערך ודרישותיו המהותיות בכל הנוגע להיקף חובת הגילוי הנדרשת, מהם אותם פרטים מטעים, מיהם הנושאים באחריות האזרחית על הכתוב בתשקיף וההגנות שניתנות בידם וכן נציג את הסעדים אותם יכול המשקיע הנפגע לתבוע.
בפרק ג'- נתמקד בפרשנות אשר ניתנה בארץ על-ידי מלומדים ועל-ידי בתי המשפט לדרישת ההוכחה של הנתבעים לצורך הקמת ההגנה שסעיף 33
לחוק מקנה להם.
נדון שפה בה נקט המחוקק ובפרשנויות האפשריות להבנתה. בפרק ד'- נתמקד בטענת ההגנה בדבר הסתמכותם של נושאי המשרה על דעותיהם של המומחים המופיעים בתשקיף. לאחר שנוכחנו כי מרבית מתוכנו של התשקיף עוסק באותו מידע המצוי בידי המומחים ניראה כי טענה זו עשויה לעלות (ואף אכן עולה) רבות על-ידי נושאי המשרה בדרשם את ההגנה.
בפרק זה נראה כי הפסיקה האזרחית בארץ בנושא זה דלה במיוחד וכי ייתכן ויש לאבחן את הקביעות הנאמרות בבתי המשפט הנוגעות לדין הפלילי מהדין האזרחי בו עסקינן.
בפרק ה- נציג את הדין בסוגיה הספציפית בה אנו דנים בארה"ב מאחר ומרבית החקיקה הישראלית שאובה מהמידע והניסיון הרב המצוי בידי דין זה. בפרק ו- נציג את הדין הראוי כפי שאנו רואים אותו.
נציע כי יבוצע תחילה ניתוח של החלק הפגום בהצעה שהוגשה בכדי לאבחן האם מדובר בחלק הנוגע למומחיות מיוחדת, עובדה אשר תקנה הגנה במידה ותוכח הסתמכות סבירה.
במידה ואין מדובר בחלק הנוגע למומחיות מיוחדת, יידרש סטנדרט גבוה יותר של חקירה סבירה אשר בו יהיה מקום לבחון את הנתונים הספציפיים של האדם והמקרה.
בניתוח המקרה בכלליותו נציע להבחין בין דירקטורים חיצוניים אשר עליהם תחול דרישה מרוככת מזו אשר תחול על יתר הדירקטורים.