תוכן העניינים
1. הקדמה. 1
2 . הגדרות מושג הברכה. 1
3 . הקשרי מושג הברכה על פי המסורת היהודית. 2
3 .1. מקורות מקראיים.. 2
3 .2. מקורות תלמודיים.. 3
3 .3. מקורות מדרשיים.. 5
3 .4. מקורות הלכתיים.. 6
3 .5. מקורות פרשניים.. 6
4 . גלגולו של מושג הברכה במהלך הדורות. 7
5. סיכום ואמירה אישית. 9
ביבליוגרפיה. 11

1 . הקדמה הדיון בחיבור זה יעסוק במשמעות מושג ה'ברכה' והשתנויותיו. כבסיס לדיון יוצג מאמרו של ברגמן הדן במשמעויות השונות של המושג, הן ביהדות, והן, כתנא דמסייע, גם בדתות אחרות, שמהן ניתן למצוא מקבילות למשמעות המושג ביהדות. ברגמן מביא מספר פרושים למילה 'ברכה'. במילון הוא מוצא את ההסבר:
"הבעת תודה לה'". זו גם דעתו של הרמאן כהן, הרואה בכל הברכות וריאציות על הבעת תודה. לעומת זאת קיימת הברכה הנגזרת מברכת יעקב לנכדיו (בראשית מה, כ), שאותה אומר האב לבנו בערב שבת: "יברכך ה' כאפריים וכמנשה". פניתו של ברגמן למילון של גור מביאה את ההסבר: "הבעת חפץ כי תבוא שפעת אושר וטוב לאיש". אלא שהשגתו של ברגמן על דבריו אלה של גור באה לידי ביטוי הן במעשה – העברה ממשית של האושר והשפע דרך הידיים הסמוכות לראש המבורך והן בקונטקסט המתקשר לסיפור גניבת הברכה מעשיו על ידי יעקב (בראשית כז) – הווה אומר שהברכה אינה רק הבעת חפץ, כי אם תוספת ממשית. משמעות הדבר שהברכה נתפסת במקרה האחרון, המקראי, כיישומית. קודם שאדון בדבריו של ברגמן בעניין התפתחות מושג הברכה והשתנותו במהלך השנים, אבקש לבחון מושג זה על פי הגדרותיו המילוניות, האנציקלופדיות והמקצועיות.
לאחר מכן אתייחס למשמעויות שהוקנו למושג, כשהטענה שתוצג הינה, שמדובר במושג שאינו רק בעל משמעות דתית או מיסטית, אלא גם בעל משמעות חברתית ומוסרית.