נושא העבודה :
 ניתוח מצעי התנועה הרפורמית  התפתחות שינויים ונקודות להשוואה{תיאולוגיה,הלכה וציונות }.
ראשי פרקים:

1 .מבוא:
   א.    רקע היסטורי לצמיחת התנועה הרפורמית.
   ב.    סיכום מצע התנועה ליהדות מתקדמת .

2 . בסיס העבודה :
א. סיכום מצע פיטסבורג -1885.
ב.סיכום מצע קולומבוס – 1937.
ג.סיכום מצע סן פרנסיסקו-
1 976 . ד. נקודות להשוואה בין מצעי התנועה הרפורמית – תיאולוגיה , הלכה וציונות .

3 . סיכום .
א. התפתחות והשינויים במצעי התנועה הרפורמית , ממצע פיטסבורג ועד המצע ליהדות מתקדמת.                                                                                   ב התייחסות אישית רקע היסטורי לצמיחת התנועה הרפורמית.
התנועה הרפורמית שצמחה בראשית המאה ה-  19  בגרמניה כתנועה הדוגלת בתיקונים בדת , הופיע לאחר שחלו תמורות מפליגות במצבם של היהודים באירופה-בעיקר במרכזה- גרמניה והחלה יותר מודעות והבנתם העצמית.
כרקע לצמיחת התנועה הרפורמית הייתה חדירתם ההדרגתית של מרכיבים מתרבות אירופה לתוך רבדים מסוימים של יהדות אירופה המרכזית והמערבית תהליך שנתאפשר בשל הרחבת המגעים החברתיים בין יהודים לגויים .תהליך זה בא לידי ביטוי ברבדים השונים של החברה היהודית , הן הרמות הנמוכות והן ברמות הגבוהות – שליטיהן של מדינות גדולות כקטנות , להוטים בצבירת הון ,הפקידו משרות פינאנסיות ומסחריות שונות בידי יהודים מוכשרים.יהודים אלו מצאו עצמם במעמד של שררה והשפעה רבה .
יהודים אלה אימצו את אורחות החיים של סביבתם הלא יהודית. הם התלבשו על פי צווי האופנה , הוזמנו בני אצולה לבתי היהודים , העסיקו מורים נוצריים בחינוך ילדיהם . מתוכם היו כאלה שהקפידו על המצוות קלה כחמורה והיו שפרקו כל עול.
בה בשעה שהקצוות החברתיים ביהדות גרמניה הפליגו רחוק ממגבלות המסורת ,פשט הזלזול במצוות המעשיות גם במרכזה של הקשת החברתית. מגעי מסחר ועבודה בין היהודים ללא יהודים נעשו לחזיון נפוץ יותר ויותר ככל שקפו השנים במאה ה-18 גבר והלך קסמה והשפעתה של התרבות הלא יהודית בקרב יהודי גרמניה . הורים החלו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר לא יהודיים.
סטודנטים יהודים באקדמיה הגרמנית הסתפקו בעבר בלימודי רפואה , אך בתקופה זו החלו נרשמו למקצועות לימוד אחרים בעלי תכנים חילוניים רוחניים . בד בבד נחלשו –וכמעט נעלמו מוסדות החינוך היהודים בגרמניה.
לאחר מותו של פרידריך הגדול בשנת 1786 נפתחו ליהודים אפשרויות חדשות להשתלבותם בחיי המדינה והחברה , רבים מהמשכילים ואנשי עסקים בפרוסיה שנדחקו להשתחרר מכל המגבלות ולהגיע לשילוב חברתי מלא.מוצאם היהודי היה מבחינת מכשול בפני הגשמת שאיפותיהם.
בשלהי המאה-18  ובראשית המאה ה- 19 המירו לא מעט את דתם אחרים עמדו ביהדותם אך מתוך טינה עליה אך לא חשו כלפיה כל מחויבות רגשית או שכלית.
אבות הרפורמה הדתית במרכז אירופה מצאו לפניהם יהודים לא מעטים שהיו שרויים במבוכה רבה. בעוד שמרבית היהודים במיוחד בערי בשדה דבקו במידה זו או אחרת ביהדותם המסורתית להלכה ולמעשה , הרי בערים הגדולות הדרדר בהרבה אורח החיים היהודי, קהילות רבות התפלגו ולא מעט התנצרו. היתה זו תוצאת השפעתם של שני כוחות חיצוניים שהשלימו זה את זה. האחד- מדיניות מכוונת לצמצום היקפה של האוטונומיה היהודית והגבלת יעילותה של הבקרה החברתית שבידי הקהילה.השני- היסודות הנאורים בחברה הנוצרית החלו להסביר פנים ליהודים ,יחס משופר זה שנשאב מתפיסות אוניברסאליות הוא אשר פיתה יהודים רבים להרחיב את זהותם התרבותי .לא עבר זמן רב עד שיהודים אלה ראו ביהדות המסורתית בלתי הולמת לעולם המודרני.איזה תפקיד יכולה היהדות למלא עבור יהודים הנהנים משילוב חברתי ,תרבותי ופוליטי ? שאלה זו תבעה דיון תיאורטי ומעשי כאחד.   –