מבוא
רבים מקרבנו מקבלים את מדינת ישראל כדבר מובן מאליו. אם נשאל ילד כיצד הוא רואה את מדינת ישראל כארץ בעלת ריבונות יהודית הוא עלול לצחוק לשמע השאלה. אך לא כך היו פני הדברים מאז חורבן הבית השני, חורבן אשר הביא עמו מבוכה רבה בקרב היהודים דאז, כאשר לא ידעו כיצד לקיים את דתם ללא בית- מקדשם הנתוץ, ובהמשך ההיסטוריה עם רדיפות רבות ועינויים תחת הסיסמא כי היהודים צלבו את ישו.
דומה כי שיא גזירות השמד החלו בימי- הביניים.
כאשר יד האיסלאם הייתה העליונה, היהודים סבלו תחת חסותם, וכאשר יד הנצרות הייתה בעליונה, היהודים עונו תחת ידם. לא מן הנמנע כי קמו אסכולות שונות ופילוסופיות רבות לגבי היהודים ומהות היהודים בעיני כאלה ואחרים. אי לכך עמדו לא פעם "עמודי עולם" ובכירי השכל היהודי כדי להגן בגופם ובנפשם על יהודי המקום. מבין הראשונים אשר קם לעם היהודי היה ר' יהודה הלוי (להלן: ריה"ל), אשר ניסה בדרך מתוחכמת להבדיל את הדת היהודית משאר הדתות, תוך כדי גיוס עם הכוזרי. ראה והמשיך ביתר שאת ר' משה בן מימון (להלן:
רמב"ם), אשר בימיו נגזרו גזירות שמד על העם היהודי, והוא עצמו סבל מכך וידע נדודים רבים במהלך חייו. כמו קודמו (ריה"ל) אף הוא נסע להגשים את חלומו- לעלות לארץ- ישראל. נראה כי גם בעת ההיא לא שכח לרגע את צאן מרעיתו, וניתן לראות כיצד מנהיג זה, אשר ידע מהו סבל היהודים ליהודי הגולה- מנחם, מעודד ומורה ליהודים כיצד להגיב ליהדותם תחת שלטון זר, כיצד לשמור על זהותם היהודית ובלבד שיחיו בה.
עבודת קודש זו, אשר עשייתה הכתה בי גלי הזדהות עם העם היהודי בגולה. מטרת עבודתי הנה לערוך השוואה בין תפיסת הגלות של ריה"ל לתפיסת הגלות של הרמב"ם. על-כן הפרק הראשון יעסוק בדבר מושג "הגלות", בעוד ששני הפרקים הבאים ידברו על השקפותיהם של ריה"ל והרמב"ם בדבר הגלות. את שלושת הפרקים יחתום סיכום אודות ההשוואה בין שני עמודי הדור דאז והיום.    העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית