למרות שלא ניתן להפריד בין קטגוריות שונות המבנות את חיי (West & Fenstremaker, 1995), בחרתי לנתח את הביוגרפיה הכתובה כאן לאור שלושה צירים מרכזיים – מגדר, לאום, אתניות ומעמד. שני האחרונים ידונו על ידי יחד, מפני שההפרדה ביניהם כמעט בלתי אפשרית עבורי (היום). מגדר:
אפתח ואומר כי המושג "מגדר" אינו קבוע ואחיד, אלא תלוי הקשר. חוויה מגדרית יומיומית אינה אחידה ולכן, החוויה המגדרית שאדון בה היא אינדיבידואלית שלי, וזו לעיתים תתיישב ולעיתים לא תתיישב עם הנאמר בספרות. לאומיות:
בתיכון שבו למדתי בלט מאוד האתוס הצבאי. הצבא הוא סוכן החיברות המרכזי בישראל (סבירסקי, 1995), ובמידה רבה מהווה את "כור ההיתוך" לישראליות. כתושבים בעיר חולון, שהיא עיר פיתוח ורוב שכונותיה מוגדרות "שיקום שכונות", הצבא הוא בהחלט "דרך מפלט". התיכון בו למדתי, שנחשב לתיכון טוב שלימודים בו פותחים דלתות בעתיד, היה "חייב" להתייחס לשירות הצבאי כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים. והוא אכן עשה זאת – שיעורי של"ח קבועים במערכת, ימי שדה, מסעות, "השבעה" לבית הספר בכיתה ט' ועוד. אתניות ומעמד:
המושג "אתניות" הוא מושג שלא חשבתי עליו, אלא כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה. ההפרדה הקטגוריאלית שבאה לידי ביטוי אצלי עד לשנים האחרונות היא קטגוריה מעמדית, סוציו אקונומית. כלומר, ה"עולם" שלי לא התחלק ל"מזרחים מול אשכנזים" אלא ל"עשירים מול עניים".
הידע שנחשפתי אליו עם הכניסה לתוכנית "פעילי ציבור" שבר אצלי את הקטגוריות הללו (ומאידך הכריח אותי לבנות אחרות), על כך ארחיב בהמשך.