אנורקסיה נרבוזה אנורקסיה נרבוזה הינה הפרעות אכילה. קבוצת הסיכון הגדולה ביותר לחלות במחלה הינה נשים ונערות צעירות בין הגילאים 15-22 (Eisler, I. & Dare, C, 2000). 95% מהחולות הן נשים ונערות צעירות ורק 5% גברים. אנורקסיה היא מחלה משמעותית ורצינותה הובהרה במספר מחקרי אורך בהם הודגשו בין השאר רמות העצב והדיכאון המשמעותיות שמתלוות אליה (Deter & Herzong, 1994; Eckert, Halmi, Marchi, Grove, & Crosby, 1995; Nielsen et al., 1998; Ratnasuryia, Eisler, Szmukler, & Russell, 1991
אצל Eisler, I. & Dare, 2000). טיפול משפחתי ורב משפחתי מודל הטיפול המשפחתי עליו אבחר להתעכב הוא המודל של Maudsley לטיפול משפחתי באנורקסיה נרבוזה. זהו טיפול ללא אישפוז למתבגרים/ות, שפותח לראשונה על ידי כריסטופר דאר ועמיתיו בביה"ח מודסלי שבלונדון באמצע שנות ה-
8 0 (Dare et al.
1995 אצל Rhodes, P., Baillee, A., Brown, J. & Sloane, M. 2008 ואצל Rhodes, P., Gosbee, M Sloane, M & Brown, J. 2005). במודל זה ההורים נתפסים כפתרון לבעית האנורקסיה, ולא לגורם שלה, ומקבלים תמיכה כדי שיוכלו לעמוד גם בפני מחלות חיצוניות אחרות, מלבד לאנורקסיה (Rhodes, P., Baillee, A., Brown, J. & Sloane, M. 2008). הם מקבלים על עצמם תפקיד ראשוני ומשמעותי בטיפול, הם עובדים יחד כצוות ובמעין התגייסות משפחתית ל"האכלה מחדש" (reefed) של המתבגרת בתוך סביבתה הביתית, בהעלאת כמות המזון וערכו עד להשגת משקל נורמטיבי (שם). המתבגרת ומשפחתה נתפסים באור חיובי והמטפל לוקח על עצמו תפקיד ייעוצי ופחות סמכותי בהקשר של הבעיה (Lock, J. & Le Grange, D. 2005). במקביל, מתעמתת המשפחה עם ההתנהגות האנורקטית. בעימות זה מעודדים ההורים להפריד את הילדה מהאנורקסיה ובכך בעצם מפחיתים למינימום האפשרי את ההסלמה ברגשות שליליים בין בני המשפחה. בני משפחה בריאים אחרים מגוייסים בתהליך על מנת להקל על הלחץ והמצוקה הנגרמת להורים כתוצאה מהאתגר ההורי שבהתמודדות עם האנורקסיה (Rhodes, P., Gosbee, M Sloane, M & Brown, J. 2005). טיפול משפחתי זה כולל בין השאר ארוחה משפחתית שמאפשרת למטפל לאמן את ההורים בהאכלה מחדש כמו גם לזהות אזורי תקשורת והתנהגויות בעייתיות אחרות. ברגע שהנערה אוכלת בצורה בטוחה ומגיעה למשקל מסוכן פחות בעקבות ההתערבות ההורית, האחריות לנושאי האוכל עוברים בחזרה אליה. שלב נוסף קצר ואחרון בטיפול כולל עזרה למשפחה לחזור למסלול נורמאלי בו יוכלו גם להתמודד עם התפתחות נורמטיבית של המתבגרת, לאחר שהתעכבה בעקבות האנורקסיה (Lock, J. & Le Grange, D. 2005).
היתרונות שבטיפול רב משפחתי Scholz and Asen Scholz & Asen, 2001) אצל (Eisler, I. & Dare, C. 2000 טוענים שטיפול רב משפחתי מתאים יותר לאנורקסיה בגלל תחושת הבידוד החזקה והסטיגמטיות שחוות המשפחות. לטענתם, טיפול רב משפחתי מחזק את המסר שהאחריות על ההאכלה מחדש (refeed) נמצאת אצל ההורים וכי הם מסוגלים לעשות זאת. באופן זה ניתן גם למנוע את הישנות המחלה (שם). לא זו בלבד שהדמיון בין המשפחות יכול לסייע להן להתמודד עם תחושות הבידוד והסטיגמה, אלא שתומכי הטיפול הרב משפחתי אף טוענים כי התייחסות להבדלים בין המשפחות הינו בעצמו משאב מכריע בטיפול. ריבוי המשפחות מאפשר פרספקטיבות נוספות לבעיה וכל משפחה מסוגלת לבחון ולסייע באתגרים מולם ניצבת משפחה אחרת. חלק שני: התמודדות שיטת הטיפול עם ההפרעה חלק שלישי: יישום בבית הספר