זהו סיכום מצוין, של המאמר המפורסם של Bemporad- "המבנה הפסיכולוגי של ילדי בית הספר", על שלב החביון, בהיבטים הקליניים, החינוכיים והחברתיים.
העבודה אינה כוללת ביבליוגרפיה, ואינה כוללת אזכור ביבליוגראפי מלא של המאמר!! אספקטים אתיולוגים- תקופת הינקות, כוללת חוסר אונים ותלותיות לפרק זמן ארוך יותר ככל שבעלי החיים מורכבים יותר. כלומר, ככל שהמין פרימיטיבי יותר, כך יש למשך פחות זמן צורך בהורים- ונראה שרוב האלמנטים בבעל חיים פרימיטיביים הינם מולדים. אצל הפרימאטים לדוגמא, קיים הצורך הרב ביותר בטיפול הורי. תקופת הילדות המוקדמת מתחלקת לתת תקופות- התקשרות, ספרציה והולדה (procreation). בפרימטים הפשוטים שלושת תקופות אלו עוברות מהר- אצל הלמורים לדוגמא, נמשכת תקופת הילדות המוקדמת כמה ימים בלבד, אך השימפנזים לעומתם, חיים עד גיל 40, והם אינם מגיעים לבגרות מינית עד גיל 8. מבין שלושת תת התקופות, הזמן שהוארך במיוחד הינו בין הספרציה להולדה- ילד יכול לעבור ספרציה כבר בגיל 3-4, אולם הוא יגיע לבגרות מינית רק כ-10 שנים מאוחר יותר. שלב הפוסט-ספרציה, נקרא "שלב החביון" על ידי האנליטיקאים, ו"ילדות תיכונה ומאוחרת" אצל הפסיכולוגים ההתפתחותיים. מטרת שלב זה הינה אימוץ קווים התפתחותיים קוגניטיביים חברתיים, רגשיים, מוסריים ופסיכולוגיים. ככל שחברת המבוגרים מורכבת יותר, כך מתארכת תקופה זו של החיים, והתקופה הפעילה נידחת עד שהילד שולט במיומנויות החיוניות להצטרפותו לחברת המבוגרים. הפרשנות הפסיכואנליטית של שלב החביון- העובדה שיש תקופה מוארכת בין הספרציה לתקופה הפעילה לא נעלמה מעיניו של פרויד. בשלושת המאמרים שלו על מיניות, פרויד מציע שבגיל 3-4 מתחיל הילד להציג משאלות ורצונות מיניים כלפי הורה מהמין השני. שיא זה של התרגשות אדיפאלית לא ממשיך, אלא הופך לרדום עד שהוא מעורר בשנית על ידי הורמונים ומתחילה ההתבגרות המינית. פרויד קרא לתקופה זו של העדר פעילות- "תקופת החביון"- על מנת להדגיש שהדחפים המיניים לא נעלמו אלא הם מוחבאים- נמצאים תחת דיכוי ומנגנוני הגנה, או ע"י סובלימציה- הם מומרים להתנהגויות לא מיניות. דחפים מיניים אלו יתעוררו-