איגוח- האם עסקת מכר או עסקת שיעבוד?
תוכן עניינים
מבוא. 3
רקע. 5
מהו איגוח?. 5
עיקרון תהליך האיגוח. 5
מטרותיו העיקריות של האיגוח. 6
יתרונות האיגוח. 6
המסגרת הנורמטיבית. 10 עסקת מכר. 11
מיסוי עסקת איגוח המוגדרת כמכר. 12
עסקת שיעבוד. 13
מיסוי עסקת איגוח המוגדרת כעסקת מימון 15
איגוח- האם עסקת מכר או עסקת שיעבוד?. 16
סיכום. 23
מבט לעתיד… 24
ביבליוגרפיה.
5 מבוא
איגוח מצוי בשני סוגי עסקות עיקריים: איגוח מסוג מכר, הרלוונטי יותר לנכסים פיננסיים כגון משכנתאות, חובות לקוחות, אשראי וליסינג; ואיגוח מסוג עסקאות מימון, הרלוונטי יותר לנכסים ריאליים- ליסינג תפעולי, דמי שכירות וכו'.
עבודה זו עוסקת בסוגיה כלכלית ומשפטית סבוכה מעיקרה. נושא האיגוח הוא נושא חדש יחסית בישראל ועל כן מצוי ברובו באי ודאות גבוהה באשר לדאך האיפיון וההתייחסות לעסקאות האיגוח כאשר אלו נעשות.
מאז אמצע שנות התשעים מצהיר משרד האוצר על רצונו לסייע לפיתוח של שוק משני למשכנתאות. במהלך השנים היו גופים פרטיים אשר ניסו לבצע עסקאות איגוח, ושתי חברות ישראליות: מכתשים אגן וכימיקלים לישראל, אשר יצרו מבנים של איגוח בעסקה בחו"ל בראשית העשור.
עסקאות איגוח מתאפיינות במספר סיכונים ייחודיים בהיעדר הסדר ורגולציה נאותה, ויוצרת חשש לפגיעה הן בצדדים ישירים לעסקת האיגוח והן בצדדים שלישיים.
הצדדים הישירים לעסקה העשויים להיפגע הם המשקיעים והחייבים של היזם. ראשית, המצג המובא בפני המשקיעים הוא כי קיימת הפרדה מלאה בין היזם לנכסים המאוגחים, ולפיכך אינם כפופים לסיכון חדלות הפירעון של היזם. אם מצג זה אינו נכון, מתבססת ההשקעה באגרות החוב על הנחות מוטעות, והמשקיעים עלולים לאבד כספם עקב גורמים שלא הובאו בחשבון.
שנית, במסגרת עסקת האיגוח מומחים חובותיהם של חייבי היזם ל- SPE. בהקשר זה קיים סיכון כי זכויות החייבים על פי ההתקשרות בינם לבין היזם תיפגענה כתוצאה מההמחאה. בנוסף, אף צדדים שלישיים עשויים להיפגע כתוצאה מעסקת האיגוח: נושי היזם (ספקים, מלווים ועוד) ולמעשה כל צד המתקשר עם היזם, מסתמכים על האמור בדוחותיו הכספיים. מכאן שתיאור לא נכון של עסקת איגוח בדוחות היזם עלול להביא להטעיית גורמים רבים הבאים עימו בקשר עסקי.
עסקאות איגוח בישראל בישראל הפכו עסקאות דמויות איגוח שכיחות יותר בשנתיים האחרונות, אם כי באופן יחסי לנעשה בחו"ל מדובר בהיקפים קטנים ביותר. עסקאות אלה נעשו כולן בשוק הפרטי ולא הונפקו בהן איגרות חוב לציבור הרחב. רוכשי איגרות החוב המגובות בנכסים היו בדרך כלל משקיעים מוסדיים, והעסקאות לוו על ידי סוכנויות דירוג ישראליות.
לכאורה, ניתן היה לחשוב כי מדובר על נושא יחסית פשוט משום שקיימות הגדרות ברורות לגבי אפיון מהות עסקה כעסקת "מכר" ו/או כעסקת "מימון", אך, כפי שאמרנו ההבדלים אמנם נשמעים פשוטים אך למעשה קיימת סביב נושא זה אי ודאות גדולה.
בעבודה זו שמתי
2 מטרות עיקריות.
הראשונה שבהן, בתור סטודנטית למנהל עסקים שנה אחרונה, ללמוד מהו כלי האיגוח, משום שלפי התחזיות הוא עשוי להיות מפותח ובשימוש רב בשנים הקרובות, ולכן, רצוי שאנשים יכירו ויידעו עליו עד כמה שאפשר.
השנייה שבהן, לנסות ולהעביר דרך עבודה זו את מקצת הסיבוך שבסוגיה הפתלתלה הזו, ע"י המחשה של דוגמאות שמעלות תהיית והסברה כללית על הנושא.
הפרק הראשון בעבודה הוא הפרק של הרקע. בפרק זה אתחיל מלפרוט מעט על הרקע של האיגוח, הגדרתו, העבר שלו, המטרות, יתרונותיו ומיהם הצדדים המעורבים בו. פרק ב' של העבודה יסקור מעט משפט משווה, בו יינתן דגש לאיגוח כפי שהוא מצוי בארה"ב ובאירופה, תוך התייחסות בקצרה לפיתרון שמוצע לבעיה שמועלית בעבודה זו במדינות הללו.
הפרק השלישי הוא הפרק שבו אמחיש את האיגוח מסוג מכר, תוך נתינת דוגמא של איגוח עסקאות משכנתא, והסבר קצר על המהות שלהן, וכן התייחסות למיסוי עסקאות מסוג מכר.
הפרק הרביעי הוא הפרק שבו אתייחס בקצרה לנושא של איגוח מסוג שיעבוד/ מימון, תוך שאמחיש את הנושא דרך עסקת איגוח מוניציפאלי, אסביר בקצרה מה זה ואיך מתמודדים עם איגוח מהסוג הזה, וכן התייחסות למיסוי עסקאות מסוג מימון.
הפרק החמישי הוא למעשה הבעיה שעליה נסובה העבודה- כיצד ניתן לסווג עסקאות אשר אינן באופן מובהק אף אחד מסוגי העסקאות, תוך ניסיון לנתח את שוק עסקאות איגוח הליסינג, על מנת להמחיש את הבעייתיות הגדולה, וכמובן התייחסות קצרה לנפקות של ההבדלים בין השניים.
לבסוף, אסכם את העבודה תוך ניסיון לצפות את העתיד ולהבין מהן הסיבות שבגללן הנושא מתעכב כה רבות עד עכשיו, ומה ניתן, במיוחד בהתבסס על דו"ח הועדה – לעשות כדי לפתח את הנושא בעתיד.
קריאה מהנה.