❀ פרק 17: הפסיכולוגיה החברתית- השפעות חברתיות הפסיכולוגיה החברתית עוסקת בצורה שבה אנשים חושבים ומרגישים לגבי עולמם החברתי, איך הם באים במגע ומשפיעים זה על זה, וכיצד התנהגות האדם וחשיבתו מושפעות על ידי האחרים שבסביבתו. ההנחה היא שהתנהגות היא פונקציה של האדם ושל המצב. כל אדם מביא עמו למפגש חברתי את המאפיינים האישיותיים הייחודיים לו, ואלו מסבירים את ההבדלים בהתנהגות בין אנשים באותו מצב. אך כל מצב חברתי גם מביא עמו השפעות המיוחדות לו, והמצב החברתי מפעיל כוחות חזקים מאוד על האדם. הרבה מאוד מחקרים שנדון בהם כאן מצאו שמצבים משפיעים מאוד חזק על התנהגות האדם, הרבה יותר ממה שאנו נוטים לחשוב. כאשר אנו מנסים להבין אירועים היסטוריים טראגיים כמו השואה, או את אסון מגדלי התאומים, אנו נוטים לחפש הסברים אישיותיים, ולומר כי אסונות נוראים אלו קרו בגלל שאנשים הם גזעניים, קיצוניים, או מטורפים. הסברים אלו מרגיעים אותנו ומגדילים את המרחק בינינו, האנשים "הבריאים, הנורמאליים, הטובים" לבין האנשים ה"רעים, אכזריים, מטורפים".  גם בניסיוננו להבין את התנהגות הקרובים לנו או אירועים יומיומיים, אנו נוטים לחפש את הסיבה באישיות של האדם, ושמים פחות דגש על השפעת המצב החברתי.  נטייה זו לחפש סיבות אישיותיות להתנהגות ולהפחית במתן סיבות הקשורות למצב, נקראת טעות הייחוס הבסיסית. הפסיכולוגיה החברתית מדגישה מאוד את השפעת המצב, בנוסף למאפיינים האישיותיים הייחודיים של האדם. אנשים גם מגיבים למצב החברתי לפי הפרשנות הסובייקטיבית שהם נותנים לו, כלומר הפרשנות הקוגניטיבית והרגשית האישית חשובה מאוד בתגובת האדם למצב החברתי. ¥ השפעה חברתית בפרק זה נדון בכוחות חברתיים הפועלים עלינו לשנות את התנהגותנו, עמדותינו ואמונותינו. לעיתים עושים זאת אחרים בסביבתנו באופן ישיר, ולעיתים באופן עקיף. לפני שנדון בנושא זה, יש להבחין במספר צורות של שינוי התנהגותי עקב השפעת אחרים:
1. ציות:
שינוי התנהגות בלי לשנות עמדות ואמונות אישיות. כאן האדם משנה את התנהגותו בלי להיות משוכנע שההתנהגות החדשה אכן מוצדקת ומקובלת עליו. לכן השינוי בהתנהגות לרוב מתבטא בנוכחות גורם השינוי, אך לא קיים בהיעדרו.
2 . הפנמה:
שינוי התנהגות המלווה בשינוי עמדה ואמונה. כאן האדם מאמין שההתנהגות החדשה נכונה ומוצדקת, ושינוי ההתנהגות מתקיים כל העת, גם בהיעדר גורם השינוי.  כעת נדון בשש השפעות של נוכחות אחרים על תפקודנו:
§ המרצה (הקלה) חברתית: רוכבי אופניים רוכבים יותר מהר אם הם מתחרים זה בזה לעומת אם הם רוכבים לבד. תופעה זו נמצאה אף בנמלים, חרקים, וחיות אחרות. חיות אוכלות יותר אם יש לידן עוד חיות, סטודנטים פותרים יותר בעיות אם נמצאים לידם עוד סטודנטים. גם קיום צופה פסיבי שאינו מעורב או פועל, יוצר השפעה ממריצה זו.
זו תופעת ההקלה/המרצה החברתית social facilitation:
נוכחות אחרים ממריצה התנהגות של האדם שצופים בו או פועלים לידו. השפעה זו מאיצה את הביצוע אך פוגעת לעיתים ביעילותו. אם התגובה היא פשוטה ומתורגלת היטב (ריצה, למשל), או שהיא אינסטינקטיבית כמו אכילה, הביצוע משתפר. תגובות מורכבות (פתרון בעיות בחשבון, למשל) או חדשות נפגעות. כלומר, קצב הפעולה לעיתים עולה, אך הדיוק יורד. אם כך, לעיתים נוכחות אחרים פוגעת בדיוק של פעולותינו. זו …
        העבודה ללא ביבליוגרפיה