השוואה בין קורותיו של ויליאם תאצ'ר ב"סיפורו של אביר" לבין קורותיו של גארת' מאורקני, וכיצד המודל של האהבה החצרונית בא לידי ביטוי בסרט ובמקור הארתוריאני הסרט "סיפורו של אביר" (2001) מגולל את סיפור עלייתו לגדולה של ויליאם תאצ'ר, איכר עני שהתחזה לאביר והתחרה בתחרויות ג'אוסטינג (קרבות רומח). ניתן למצוא אילוזיות בסיפורו של ויליאם לסיפורו של גארת' מאורקני, הידוע גם בכינויו "באומיין" או "ידיים ענוגות". מעניין לבדוק, כיצד האינטרטקסטואליות בין שני הסיפורים- כמו גם השוני ביניהם- משרתת את עלילתו של הסרט ואת התמות המרכזיות שבו? כיצד בא לידי ביטוי מוטיב "ארץ הישימון" מסיפורי הגביע בסרטים "פישר קינג" ו"פיי"?
מוטיב ארץ הישימון מופיע הן בסיפורי הגביע והן בסיפורו של באלין הפרא. גרסאות שונות של סיפור הגביע מתארות כיצד פגש פרסיבל את המלך הדייג וכיצד נכשל לשאול אותו את השאלה הנכונה וכך הוביל להיווצרותה של ארץ הישימון. בגרסאות מסוימות יוצא פרסיבל לחיפוש וכאשר הוא מוצא את הגביע, הוא מצליח לרפא את ארץ הישימון, אך בגרסאות אחרות הוא נכשל, או פשוט אינו מגיע לשלב זה, כפי שקורה בסיפור של קרטיין שלא השלים את כתיבתו.             בסרט "פיי" (1998) אנו מתוודעים למקס כהן, מתמטיקאי מחונן אשר נתקל בפלט מחשב חשוד שמכיל סדרת מספרים, לכאורה רנדומליים, אך דמויות שונות שהוא פוגש מבהירות לו כי כנראה שמדובר בצופן יקר ערך שהוא המפתח להבנת הקיום. הוא אינו מצליח לשחזר את הצופן, מה גם שכעת מחפשים אחריו ברוקרים אלימים וחסידי קבלה פנאטיים.             "פישר קינג" (1991) לעומת זאת, עוסק בשדרן רדיו חד לשון שמתגרה בשידור באחד ממאזיניו, אשר מתברר כמטורף הטובח בחפים מפשע בעקבות השיחה ביניהם. השדרן, ג'ק, אכול רגשות אשם ודיכאון ואינו מסוגל לשקם את חייו, עד שהוא פוגש בפרי, חסר בית תימהוני שמתברר כניצול של אותו טבח. פרי עסוק בחיפוש אחרי הגביע הקדוש, וג'ק, המחפש מחילה על מעשיו, מנסה לסייע לו.