השפיטות באופן כללי היא השאלה "האם עשוי בימ"ש לדון לגופו של עניין בסוגיה המועלית" (ברק   ברסלר מצטט את שמגר באשכנזי, לעניין חלוקת השפיטות ראה בס' ג).
זכות העמידה (להלן ז.ע) היא פרי פסיקתי ודעות שונות לשופטים שונים. לוי בראובן כותב כי ז.ע במקורה חייבה שלעותר יהיה אינטרס אישי שעלול להיפגע מפעולת הרשות נגדה הוא עותר (הגישה הקלאסית), כיוון: 1) החשש להצפת והגברת העומס בבימ"ש בעתירות טורדניות. 2) הליך השיפוטי הוא כלי להכרעת סכסוכים ואין להחליט החלטות עקרונית בלעדיו. 3) מי שאינו צד למחלוקת יתקשה לייצג את הנפגע האמיתי ו"לשפוך אור" על העניין. מול אלה עומד אינטרס הציבור להבטחת פעולת המנהל ע"פ חוק, הוא מבוטא בהרחבת הביקורת השיפוטית על הרשויות ע"י  הרחבות ז.ע. חשין בגלברט  כותב: "קהל בעל ז.ע הפך ממניין לעם רב" ומכיר בעותר ציבורי (להלן ע.צ) כבעל ז.ע (אלא בתביעה טורדנית או לשם פרסום). יש ז.ע רחבה ובימ"…
750 מילים.
העבודה ללא ביבליוגרפיה וללא מקורות