תקציר בימינו, שוק ההון תופס מקום מרכזי בכלכלה של רוב מדינות העולם המערבי. בשוק ההון משתתפים רבים, החל מהממשלה וגופים ציבוריים וכלה בתאגידים "פרטיים" וביחידים. למעשה, מרבית הציבור מעורב בדרך זו או אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין בשוק ההון.
המחוקקים במדינות השונות נחלצו לעזרתם והגנתם של אותם משקיעים ומרביתם בחרו בסופו של דבר, להגן על המשקיעים על ידי הטלת חובת "גילוי נאות". כמו ברוב מדינות המערב, כך גם בישראל, המלצות ועדת ידין, אשר עוגנו מאוחר יותר בחוק ניירות ערך משנת 1968, ואשר מהוות הבסיס  לדיני ניירות הערך הקיימים בישראל, קבעו את הגישה העקרונית בדבר חשיבות הגילוי הנאות ובדבר חובתם של תאגידים למלא אחר דרישות הגילוי הנאות, כאמצעי להגן על ציבור המשקיעים. בחלק הראשון של העבודה, אבחן את ההצדקות להטלת חובת גילוי מנדטורית על תאגידים שניירות הערך שלהם מוצעים לציבור, אקיים דיון מקיף בעניין עיקרון הגילוי הנאות בישראל ואעמוד על החשיבות שמייחס בית המשפט בפסיקותיו לעקרון זה, כאמצעי הגנה מרכזי להגנה על המשקיע בניירות ערך. בנוסף, אראה כי גם המחוקק מייחס חשיבות גבוהה לעיקרון זה שכן פני דיני ניירות הערך השתנו בעקבות מספר רב של הוראות גילוי חדשות המקיפות נושאים רבים.
מאחר שהפרתן של חובות הגילוי והדיווח גוררת אחריהן סנקציות פליליות, אבחן את טיבה של עבירת אי הגילוי- סעיף 53 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968- ואנתח את יסודות העבירה, כפי שנקבעו על ידי כבוד הנשיא ברק (כתוארו דאז) ב"פרשת פולק". ברור כי החובה לגלות גילוי מלא אין משמעותה הטלת חובה על התאגיד לגלות את כל המידע שברשותו. לפיכך, אבחן את היקף חובת הגילוי כפי שבאה לידי ביטוי ב"עקרון המהותיות" ו"מבחן המשקיע הסביר". אראה כי על אף חשיבות הגדרת המשקיע הסביר, אין החוק מגדיר את תכונותיו או את מאפייניו.
בהמשך, אציג את פסיקת בית המשפט המגלה שלל ניסיונות לאפיין את תכונות ה"משקיע הסביר", תוך שימת דגש על השאלה:
"האם המשקיע הסביר קורא ומנתח דו"חות כספיים"? לשון אחר, האם המשקיע הסביר עושה שימוש במידע הרב הגלוי לפניו (בשל החובה המנדטורית המוטלת על התאגידים) כדי לבצע החלטות השקעה מושכלות? בחלקה השני של העבודה, אבקש להטיל ספק בעמדת הפסיקה והמלומדים בישראל, כי המשקיע הסביר קורא דו"חות כספיים, מנתח אותם ומבסס על פי מידע זה החלטות השקעה בניירות ערך. זאת, תוך יישום תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ובחינת הטיות קוגניטיביות נפוצות. לאחר שאציג מספר הטיות קוגניטיביות נפוצות, אראה כי תיאוריות התנהגויות מלמדות, כי אותן הטיות קוגניטיביות, משפיעות על דרך קבלת ההחלטות על ידי המשקיעים, כך שלא תמיד די בקבלת מידע כדי לגרום להם לקבל החלטות השקעה מושכלות.
ההטיות הקוגניטיביות משפיעות גם על הדרך שבה התאגידים, שעליהם חלה חובת הגילוי, תופסים את המציאות- דבר המטיל בספק את יכולתו של הגילוי להיות מהימן.
לבסוף, ההטיות  הקוגניטיביות משפיעות על תפקודן של רשויות ניירות הערך. כלומר, למרות קיום אפשרי של מידע מלא על אודות החלופות השונות. הטיות קוגניטיביות עלולות לפגום ביכולתו של הגילוי להעניק למשקיעים את ההגנה הראויה להם.
לפיכך, יתכן כי יש מקום לבחון דרכים לעצב מחדש את חובות הגילוי, באופן אשר ישפר את האפקטיביות שלו. לבסוף, אנסה להציע מספר שינויים בכללי הגילוי הקיימים. תוכן עניינים
הקדמה  מבוא- רגולציה של שוק ההון                                 א.        כללי                                  ב.         משפט משווה                                  ג.         התפתחות דיני החברות ודיני ניירות הערך בישראל "גילוי, עוד גילוי, ושוב גילוי"- עיקרון הגילוי הנאות כעיקרון יסוד בדיני ניירות ערך                                 א.        כללי                                  ב.         במה שונים ניירות ערך ממוצרים אחרים?
                                 ג.         ההצדקות להטלת חובות גילוי (1)     התפיסה "הקלאסית" של הגילוי- הגנה על המשקיעים ויצירת אמון בשוק ההון (2)     התפיסה "המודרנית" של הגילוי- תרומה ליעילות המשטר התאגידי וליעילות שוק ההון.                                  ד.         עיקרון הגילוי הנאות בישראל (1)  המישור השיפוטי (2) המישור החקיקתי היקף חובת הגילוי                                 א.        למי מיועד הגילוי הנאות                                  ב.         מאפייני הגילוי (1)     גילוי סטנדרטי ושיטתי (2)     מידיות הגילוי (3)     מידע צופה פני עבר לעומת מידע צופה פני עתיד (4)     גילוי זהה לכל המשקיעים אחריות בגין הפרת חובות הגילוי והדיווח                                 א.        כללי                                  ב.         טיבה של עבירת אי הגילוי- יסודות העבירה (1)     היסוד העובדתי (2)     היסוד הנפשי  עקרון הגילוי הנאות ומבחן המידע המהותי                                 א.        ההצדקות להטלת חובת גילוי למידע מסוים בלבד                                  ב.         אמת המידה לתחימת היקף המידע הטעון גילוי- "מבחן המהותיות"                                  ג.         ה"מהותיות" כמושג שסתום עקרון הגילוי הנאות והגדרת "המשקיע הסביר"                                 א.        חשיבות הגדרת "המשקיע הסביר"                                  ב.         תכונות המשקיע הסביר (1)     המשקיע הסביר בפסיקת בתי המשפט (2)     המשקיע הסביר בכתבי מלומדים עקרון הגילוי הנאות- בחינה מחודשת: הפרספקטיבה של הניתוח הפסיכולוגי                                 א.        כללי                                  ב.         מניתוח כלכלי לניתוח פסיכולוגי                                  ג.         הטיות קוגניטיביות נפוצות   (1)     "רציונאליות חסומה/מוגבלת" (Bounded Rationality) (א) "עודף מידע" (Information Overload) (ב) תופעת "הנחת הדעת" (Satisfying) (ג) תופעת "קיצורי הדרך המנטאליים" (Mental shortcuts)       1) קבלת החלטה תוך שימוש ב"מקרים מייצגים" (Representativness)       2) תופעת "הזמינות" (Availability)       3) תופעת "הראייה בדיעבד" (Hindsight Bias)                                     4) תופעת "העיגון" (Anchoring) ותופעת "האשרור" (Confirmation) (2)     הטיות קוגניטיביות הקשורות באישיות וטבע האדם (א) "אופטימיות יתר" (Over Optimism) (ב) "עודף בטחון עצמי" (Overconfidence) וייחוס עצמי מוטה (Biased Self Attribution) (ג) "שמרנות יתר" (Conservatism Bias) (ד) "פסימיות יתר" (Over Pessimisms) (3)     יחס המשקיעים לסיכונים והפסדים (א) "שנאת סיכון" (Risk Aversion) (ב) "אהבת סיכון" (Risk Seeking) (ג) "שנאת הפסד" (Loss Aversion) (4)     "אפקט ההיצג/המסגור" (The Framing Effect) (5)     "אפקט הבעלות" (Endowment Effect) או "הטיית הסטטוס קוו" (Status Quo Bias) (6)     "הדיסוננס הקוגניטיבי" (Cognitive Dissonance) (א) "התאהבות בפוזיציה" (ב) "תופעת החרטה "(Regret Theory) (7)     "חשיבה קבוצתית" (Group Thinking) השפעה של תיאוריות פסיכולוגיות (Behavioral Theories) על קבלת ההחלטות של השחקנים בשוק                                 א.        השפעת ההטיות הקוגניטיביות על המשקיעים (1)     "רציונאליות חסומה/מוגבלת" (Bounded Rationality) ותופעות המשנה של הטיה זו (2)     הטיות קוגניטיביות הקשורות באישיות וטבע האדם (3)     יחס המשקיעים לסיכונים והפסדים (4)     "אפקט ההיצג/המסגור" (The Framing Effect) (5)     "אפקט הבעלות" (Endowment Effect) או "הטיית הסטטוס קוו" (Status Quo Bias) (6)     "הדיסוננס הקוגניטיבי" (Cognitive Dissonance)                                  ב.         השפעת ההטיות הקוגניטיביות על התאגידים המדווחים (1)     "רציונאליות חסומה/מוגבלת" (Bounded Rationality) ותופעות המשנה של הטיה זו (2)     הטיות קוגניטיביות הקשורות באישיות וטבע האדם (3)     תופעת "העיגון" (Anchoring) ותופעת "האשרור" (Confirmation) (4)     הטיות קוגניטיביות המאפיינות ארגונים/אנשים בקבוצה                                  ג.         השפעת ההטיות הקוגניטיביות על רשויות ניירות הערך (1)     "רציונאליות חסומה/מוגבלת" (Bounded Rationality) ותופעות המשנה של הטיה זו (2)     "אפקט ההיצג/המסגור" (The Framing Effect) (3)     הטיות קוגניטיביות הקשורות באישיות וטבע האדם (4)     הטיות קוגניטיביות המאפיינות ארגונים/אנשים בקבוצה הצעה לשינויים בכללי הגילוי הקיימים                                 א.        היקף גילוי אופטימאלי                                  ב.         שינוי לשון הגילוי                                  ג.         הדגשת גורם הסיכון                                  ד.         חינוך המשקיעים                                 ה.        חיזוק אמצעי הבקרה החיצוניים על הגילוי סיכום נספח                                 א.        כתבות עיתון (1)     הפסיכולוגיה של המשקיע בבורסה (2)     המעו"ף נוגע ב-1,000 נקודות. למי אכפת?
(3)     מהפכת תשקיפים של רשות ני"ע: מגבשת מודל תשקיף מחייב  למבקשות לגייס בת"א (4)     האיקס המיתולוגי                                  ב.         שאלון שהוצג למשתתפי הסמינר רשימה ביבליוגרפית