תקציר מנהלים עבודה זו סוקרת מספר היבטים הנוגעים לאתיקה ומוסר ברשות שדות התעופה בתחומים הבאים: איכות הסביבה, רכש ומסחר ומשאבי אנוש, קבלת החלטות, טכנולוגיה ועוד.
מהממצאים עולה כי יש מקום לשיפור כמעט בכל תחום המתואר בעבודה זו ובמיוחד בנושא משאבי אנוש, מינויים, וועדים, קשרי משפחה בין עובדים ועוד. נושא בעבודה שנערך בו דיון מעמיק הינו הנושא של כלכלה רכש ויחסי ספק לקוח, מהמסקנות עולה כי יש מקום לשיפור גם בתחום זה, תוארו מקרים של חשש לשחיתות כגון במכרז "שלג לבן" אם כי לאחר חקירה לא אוששו חשדות אלו. לבסוף נבחנה אפשרות נוספת לשמירת על האתיקה והמוסר והיא בנייתו של קוד אתי ברשות שדות התעופה והשפעתו העתידית על רשות שדות התעופה.
מקווה, שתיהנה מקריאת העבודה  1
1
תוכן עניינים
1          תקציר מנהלים   2
2           תוכן עניינים   3
3           מבוא  4
4           רשות שדות התעופה  רקע כללי 5
4 .1           בעלי עניין בארגון 6
5          היבטים בתחום אחריות תאגידית/מוסרית  8
5.1                                                                                                                                                          מוסר                                        8
5.2           כלכלה, רכש ויחסי ספק לקוח  10 5.3           אחריות חברתית   10 5.4           הסביבה הפנימית   13
6           תחום התמקדות- אתיקה באגף הרכש בנתב"ג  17
7          הצעה למדיניות וקוד אתי 22
8           סיכום  
5 9          ביבליוגרפיה  26
1 0         נספחים   28
1 0.1         נספח 1 – בעלי עניין 28
1 0.2         נספח 2 – הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים   30 מבוא החברה הדמוקרטית הנאורה שמה דגש רב על טוהר מידותיהם של עובדי הציבור,  ואף דורשת מהם רמה מוסרית גבוהה מזו שהיא דורשת מהפרט. עוצמתם של בעלי המשרות בשרות הציבורי הייתה ידועה  עוד מימי יוון העתיקה. האתונאים נקטו אמצעים מנהלים שונים למניעת צבירת כוח שעשוי להשחית את נושאי המשרות המדיניות לדוגמא: זמן השרות הוגבל לשנה אחת. ומאז ועד עתה משטרים דמוקרטים קבעו חוקים, נורמות, כללים ונהלים המגדירים את האסור והמותר למשרתי ציבור.
המושג "טוהר המידות במינהל הציבורי הוא מושג ייחודי לשפה העברית והוא מהווה חידוש לשוני " (ורנר אתיקה ומוסר המנהל הציבורי). חוק מבקר המדינה  מזכיר את המושג "טוהר המידות" ארבע פעמים, אך למרות זאת לא נעשה בחוק כל ניסיון להגדיר את המושג, אולי בגלל שהוא אינו חד משמעי הגדרתו ותיחומו בעיתיים. למושג  היבטים רבים :חברתיים, תרבותיים, פוליטיים השונים מחברה לחברה החוברים יחדיו ומקשים עלינו במציאת הגדרה כוללנית למושג.
במהלך השנים  האחרונות אנו עדים להתעסקות הולכת וגוברת בבעיות של אתיקה,מוסר ויושרה ) integrity) . בשנת 2004 העלו מספר חברי כנסת הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים  (הצעת חוק מס'  פ/2649) ראה נספח 2. תכליתה של הצעה זו היא לעודד ארגונים המספקים שירותים ומוצרים לציבור לבנות קוד אתי, המהווה אוסף ערכים וכללי התנהגות של הארגון קוד זה יבנה ע"י כל ארגון וארגון. הקוד ישמש להגדרת גבולות ואופני התנהגות שעל הארגון לשאוף לקיים, ואף ישמש מדריך לפעולה תקינה של הארגון.
עבודה זו סוקרת מספר היבטים הנוגעים לאתיקה ומוסר ברשות שדות התעופה בתחומים הבאים: איכות הסביבה, רכש ומסחר ומשאבי אנוש ועוד.
יחידה נוספת שנרחיב עליה היא היחידה למניעת עברות בנתב"ג.  זוהי יחידה שאין כמותה בנמלי תעופה אחרים בעולם. יחידה זו הציבה לעצמה אמות מידה גבוהות בנושא המוסר והאתיקה ומהווה אחד מהכלים לשמירת המוסר ברשות שדות התעופה. לבסוף תיבחן אפשרות נוספת לשמירת על האתיקה והמוסר והיא בנייתו של קוד אתי ברש"ת והשפעתו העתידית על מבנה קבלת ההחלטות ברשות שדות התעופה.
רשות שדות התעופה  רקע כללי נמל התעופה לוד הוקם ע"י שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל מתוך ראיית צרכי חיל האוויר הבריטי בנקודת קישור בין אנגליה למזרח הרחוק.
בשנת 1953 החלו בעבודות התשתית הראשונות ובאפריל 1937 הושלמו ארבעה מסלולי בטון. בשנת 1948 ננטש השדה עקב המאורעות ונכבש חזרה מידי הירדנים במבצע דני ב – 10.7.1948. עם הקמת המדינה הפך הנמל ליחידת סמך של משרד התחבורה. בשנת 1951 הורחב מסוף הנוסעים והמסלול הראשי הוארך ל 2400 מ'.
לאחר מלחמת ששת הימים חל גידול בפעילות האווירית לישראל וממנה מה שהביא להתפתחותו הכלכלית של הנמל.
לאחר מותו של דוד בן גוריון הוסב שמו של נמל לוד ל"נמל התעופה ע"ש בן גוריון" ( נתב"ג).
בשנת 1977 הוקמה רשות שדות התעופה כגוף סטטוטורי שכלליו מוכתבים בחוק רשות שדות התעופה (תשל"ז) .
סעיף 5 לחוק זה קובע את תפקידי הרשות – §      להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה. §      לבצע בהם פעולות תכנון ובניה.
§      לנקוט אמצעים לביטחון המערכת.
§      הסעיף מוסיף "הרשות מונחת בעקרונות קידום התובלה האווירית ופיתוחה, יעילות תפעול שדות התעופה והשגת רמה נאותה של בטיחות בטיסה ושמירתה".
סעיף 7 בחוק הרשות קובע כי "הרשות הינה מפעל כלכלי המנוהל על יסוד תחשיבים כלכליים וכמפעל הנושא את עצמו". עפ"י סעיף זה נקבע שרש"ת תשמש כזרוע עיקרית של משרד התחבורה לצורך פיתוח התשתית התעופתית. תוך שימת דגש כל מתן שרות יעיל ובטוח ללקוחותיה השונים. בהוראת שעה משנת 1980 נאמר שרשות שדות התעופה תחזיק ותפתח גם את מסופי הגבול היבשתיים. מסופי בגבול שבאחריותה של רשות שדות התעופה הם :
בגבול מצרים – מסוף רפיח, מסוף ניצנה, מסוף טאבה.
בגבול ירדן – מסוף אלנבי, מסוף נהר הירדן, מסוף יצחק רבין (ערבה).
בגבול שטחי הרשות הפלסטינאית – מסוף קרני, מסוף ארז, מסוף כרם שלום.
בשנת 1994 החליטה ממשלת ישראל לבנות טרמינל נוסעים חדיש במטרה להחליף את המבנה המיושן של טרמינל 1 , טרמינל 3 היה אמור להיפתח לקראת אירועי המילניום של שנת 2000 (מסיבה זו נקרא הטרמינל "נתב"ג 2000 "). בנית הטרמינל התעכבה מסיבות רבות ולבסוף הוא ניפתח רשמית ב- 2.11.2004 .
רשות שדות התעופה מופעלת בידי מועצה ציבורית בת 15 חברים, המתמנים  ע" שר התחבורה ובאישור הממשלה לתקופת כהונה בת 4 שנים. במועצה 7 נציגי ציבור ו 7 נציגי ממשלה, ובראשם יו"ר המתמנה ישירות ע"י שר התחבורה. בראש המערכת הניהולית עומד מנכ"ל הרשות הממונה ע"י המועצה בהמלצת שר התחבורה והוא נושא באחריות כלפי המועצה. המועצה קובעת את מדיניות ההפעלה והפיתוח בכפוף לחוק רשות שדות התעופה.
המערכת הארגונית מחולקת ל ארבע תתי מערכות : מטה הרשות – המשרד הראשי העוסק בגיוס משאבים ניהול נכסים אישור ופיקוח תקציב הרשות  קביעת תקנים מינהל וארגון וניהול מו"מ בהסכמי עבודה. נתב"ג – היחידה התפעולית הגדולה ברשות והאחראית לשרות לנוסע אבטחת השדה אחזקתו ומתן שרותי תפעול.
שדות תעופה פנים ארציים הכוללים את אילת, חיפה, מחניים, הרצלייה ושדה דוב.
מסופי גבול ומעברים הכוללים את מסופי הגבול עם מצריים ירדן והרשות הפלסטינאית. מסופי הגבול עומדים מאז הקמתם בעין הסערה הביטחונית במיוחד עם סיום הליך ההתנתקות.
הרשות משלמת לממשלת ישראל דמי תגמולים המבוססים על חוק ההסדרים  במשק. כמו כן החל מינואר 1997 חלה על רשות שדות התעופה חובות מס כחברה עסקית, ועליה לשלם מס חברות בשיעור של 36% מהכנסותיה החייבות במס. רשות שדות התעופה מהוה גוף ציבורי, הפועל תוך השקה גדולה למגזר הפרטי עסקי.
מאפיינים אלו יוצרים מערכת מורכבת מחד הרשות נדרשת לנהוג עפ"י אמות המידה של גוף ציבורי – סבירות, הגינות, וגילוי נאות כלומר עפ"י כל  כללי המוסר והאתיקה של גוף ציבורי.  ומאידך  רש"ת פועלת במישור העסקי מול גופים פרטיים הפועלים לפי כל כללי המסחר והכלכלה. לכאורה קיים ניגוד אינטרסים בין שני מאפיינים אלו  ורש"ת נדרשת להתנהל בחיי היומיום בשילוב הקשה של מוסר ועסקים.
בעלי עניין בארגון להלן הצגת מספר בעלי עניין  לפי מטריצת  עוצמה דינאמיות לרשות שדות התעופה:
עוצמה/יכולת חיזוי גבוהה נמוכה נמוכה ספקים, חברות תעופה זרות, לקוחות, ארגוני ירוקים, גורמי ממשלה- אחרים, מבקר המדינה. גבוהה בנקים, עובדים, דירקטוריון, חברות תעופה ישראליות, משרד התחבורה, תקשורת, קהילה, ניתן לראות כי קיימים גורמים רבים בעלי עוצמה גבוהה המשפיעים על החלטות המתקבלות בארגון.
הרחבה בנושא בעלי העניין, כיצד משפיעים על מטרות הארגון, מודל ציפיות ראשוניות ומשניות, מטריצת עוצמה ועניין, טווח קשרי הניהול ומשמעותם ראה נספח 1.