תקציר בעשור האחרון, המאופיין בדינאמיות רבה של הסביבה הכלכלית והארגונית, הפכו תהליכי ההפרטה לתופעה נפוצה בתרבות ארגונית מודרנית. ארגונים רבים עובדים שינויי התייעלות בהיקף שונה, בהם מיזוגים, רכישות, הפרטות, צמצומים. הגופים הציבוריים שבחרו בתהליך של שינוי ארגוני על מנת לייעל ולהבריא את המערכת, נמנית עיריית אריאל , אשר נקטה לאחרונה בצעדי התייעלות דרסטיים ואיחדה שתי מחלקות מטעמי חסכון בשכר ועלויות האדמיניסטרציה, כאשר חלק ניכר מעובדי העירייה הוותיקים פוטרו. ידוע, כי שינויים ארגונים אינם משיגים תמיד את מטרותיהם, ובעולם העסקי ידועות דוגמאות הן להצלחות גדולות, והן לאכזבות גדולות שמקורן שינוי ארגוני. לעתים, מה שאמור היה להיות מענה לבעיות ארגוניות מהותיות הופך לכישלון ארגוני. אחת הסיבות הנפוצות לכישלונם של שינויים ארגוניים היא טיפול לא נכון במשאב האנושי במהלך השינוי. העובדים המפוטרים, וכן עובדים אשר שרדו את הפיטורין, נוטים לעתים תכופות להתייחס לעצם שינוי בחשדנות, וכן לחוש אכזבה מהארגון ולמתוח ביקורת על מדיניותו, כאשר הצעדים הננקטים במהלך השינוי נתפסים על ידם כלא הוגנים. על מנת לבחון את האופן, בו השפיע שינוי ארגוני בעיריית אריאל על עמדות העובדים כלפי השינוי בעירייה זו, יזמתי את המחקר הנוכחי, הבוחן את הגורמים לכוונות עזיבה בקרב עובדי מחלקות שעברו שינוי שמהותו איחוד המחלקות והצמצומים. הגורמים הפוטנציאליים שנבחנו במהלך המחקר הנם: עמדת העובדים כלפי השינוי, רמת אי ביטחון תעסוקתי נתפסת, ופוליטיקה ארגונית נתפסת. המחקר נערך בשיטת מפקד, והקיף את כל העובדים של המחלקה המאוחדת, 50 במספרם. מערך המחקר היה מתאמי והתבסס על שאלון מובנה; תוצאות השאלון היו כמותיות ועברו עיבוד סטטיסטי. ממצאי המחקר אוששו את מרבית השערותיו, והראו כי יש קשר ישיר וחיובי בין רמת אי הביטחון התעסוקתית והתנגדות העובדים לשינוי לבין כוונות הנטישה, וכין קשר שלילי ישיר בין רמת אי הביטחון התעסוקתית והתנגדות העובדים לשינוי לפוליטיקה ארגונית נתפסת.
בהתבסס על מסקנות המחקר, גובשו המלצות להנהלת העירייה, שעיקרן ניהול שינויים עתידיים מתוך שקיפות מלאה ותוך אימוץ קריטריונים מגובשים בנוגע לכל השינויים הקשורים לכוח האדם. תוכן עניינים
תקציר                                                                                                            I
1 .    מבוא …………………………..………………      4
1 .1               הצגת הבעיה…………………………………………..………5
1 .1.1          הצגת הארגון .   6
1 .1.2        הבעיה העסקית –..     6         
1 .2               מטרות המחקר וחשיבותן – ……………..………… -..  7     
1 .2.1        מטרה אקדמית –…   7
1 .2.2          מטרה יישומית –…   7         
2 .                  סקירת הספרות…………………………………………………… 8 
2 .1               סקירת הספרות ..
-…  8         
2 .1.2     כוונות נטישה –…   14
2 .1.3     פוליטקה ארגונית -…   18
2 .2               רציונל המחקר –..  20
2 .3               מודל המחקר –…   21
2 .4               משתני המחקר (הגדרות נומינליות) –…   22
2 .5               השערות המחקר -…   23

3 .         שיטת המחקר -.   24
3 .1         הגדרת מערך המחקר והשיקולים בבחירתו –            24
3 .2         המדגם -…  24
3 .2.1          אוכלוסיית המחקר —   24
3 .2.2          מדגם –..   24
3 .2.3          תיאור שיטת דגימה -..   24
3 .3         כלי המחקר …            24
3 .4        הליך המחקר ..
5
3 .5        שיטת הניתוח    26
4 .         ממצאים  27
5.         ניתוח ודיון –..
42
6 .         מסקנות והמלצות .. 44
7.       ביבליוגרפיה………………………….…………………………….    46
8 .         נספחים ..     50
1 . מבוא
העבודה הנוכחית עוסקת בתהליך ארגוני, אשר התנהל במהלך השנה האחרונה בעיריית אריאל. אריאל הוקמה בחודש אוגוסט 1978, על פי החלטת ממשלת ישראל. העיר ממוקמת בלב מדינת ישראל, על כביש חוצה שומרון, 40 ק"מ מזרחה מתל אביב, 40 ק"מ מערבה מהירדן ו- 65 ק"מ מירושלים ומהווה מבחינה תפקודית חלק ממטרופולין תל אביב. מפה מס' 1: אריאל – מיקום במרחב בהיבט האזורי (מרחב דרום השומרון), אריאל מהווה מוקד שירותי חינוך פורמאלי, שירותי מסחר ובמידת מה מוקד תעסוקתי, אולם אינה מהווה מוקד אזורי בתחום הפנאי והבילוי (סקר זיקות תפקודיות במסגרת "תכנית פיתוח דרום השומרון", סביב ותכנון,
1 999). יישובי הסביבה הממוקמים מערבית לאריאל נוטים לזיקות תפקודיות חזקות עם יישובי המטרופולין. כמו כן, המצב המדיני-בטחוני במהלך השנה האחרונה, והשלכותיו על ניידות האוכלוסייה באזור, מקשה על צריכת שירותים ופעילויות של תושבי המרחב הקהילתי-כפרי הסובב את העיר באריאל.
אריאל פרוסה במבנה אורכי ממערב למזרח על פני 12 ק"מ.
אוכלוסיית אריאל מונה  כ-17,000 נפש (ינואר 2002). חתך הגיל של אוכלוסיית אריאל מצביע על שיעור גבוה ביחס לחתך הארצי של אוכלוסייה צעירה (גילאי 44-20 המהווים 42% מהאוכלוסייה) ושיעורים נמוכים יחסית לחתך הארצי של ילדים ונוער (גילאי 19-0, המהווים 36% מהאוכלוסייה) ושל מבוגרים וקשישים (גילאי 45+ המהווים 22% מהאוכלוסייה).
תרשים מספר 1: התפלגות הגיל של האוכלוסייה באריאל ובישראל (1999) גודל משק בית ממוצע בקרב האוכלוסייה – 3.2
נפשות (1999).
תחזית גידול לשנת 2020 קיבולת תכנית המתאר תואמת את יעד האוכלוסייה בתכנית האסטרטגית – 60,000 נפש. מס' יחידות הדיור הקיימות כיום בעיר עומד על 5,300 בקירוב. 600 יח"ד נוספות נמצאות בשלבי בנייה; 1,600 יח"ד נוספות בתכניות מאושרות ו-2,900 יח"ד נוספות בהליכי תכנון לקראת אישורים. סה"כ כ-11,000 יח"ד שהם כ-38,000 נפש (לפי 3.5 נפשות למשק בית ממוצע – לוח להלן). עפ"י מסמך אגף ההנדסה שהועבר לצוות התכנון, צפוי מימוש של קרוב ל-5,000 יח"ד עד שנת 2020, כמפורט בלוח להלן.

1 .1 הצגת הבעיה
1 .1.1 תיאור הארגון
1 .1.2 תיאור הבעיה בארגון כתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה של הרשות, במהלך השנה האחרונה אוחדה מחלקת החינוך עם מחלקת תרבות הפנאי. לאחר האיחוד, נשארו במחלקה המאוחדת בסביבות ה-35 עובדים.
לטענתו של ראש העיר, ההחלטה על מיזוג המחלקות התקבלה על מנת להשיג שתי מטרות:
1 .       חסכון בשכר מנהל מחלקה ועובדי מנהלה;
2 .       יצירת צוות עבודה מצומצם, כדי להביא להקטנת עלויות התפעול.
בהנחה, שהעלות הממוצעת של שכר המנהל בעירייה עומדת על כ –
5 ,000 ₪ בחודש, עשוי השינוי הארגוני המתואר לחסוך לקופת העירייה כ –
2 50,000 ₪ בחודש עוד לפני הקטנת העלויות התפעול. זהו חסכון משמעותי עבור קופת העירייה המדולדלת.
1 .1.3 הבעיה העסקית כתוצאה מהשינוי הארגוני, החלו העובדים ששרדו את השינוי למתוח ביקורת על מדיניות העירייה ביחס למשאבי אנוש, ולהביע גישה שלילית כלפי השינוי שחל. כמו כן, נוצרה במחלקה המאוחדת בפרט ובעירייה בכלל אווירה של חוסר וודאות, המלווה באיום הנטישה של עובדים וותיקים. במידה והאיום יתממש, עלול תהליך הייעול לפגוע בדיעבד בשירותים הניתנים לתושב.
1 .2 מטרות המחקר
1 .2.1 שאלות המחקר עבודת מחקר זו נערכת בארגון שחווה שינוי ארגוני דרסטי. הרקע התיאורטי לעבודה מתייחס לארגונים שונים בעולם שחוו שינויים בסדר גודל דומה. השאלות האקדמיות, בהן עוסק המחקר, עוסקות בעמדות העובדים בארגון בתנאי שינוי ארגוני. להלן השאלות האקדמיות של המחקר:
מהם הגורמים לעזיבת העובדים הוולונטרית את הארגון?
מהן תוצאותיו הארגוניות של אי ביטחון תעסוקתי?
כיצד עמדת העובדים כלפי השינוי משפיעה על עמדותיהם הארגוניות?