תקציר לקראת הבחירות לכנסת ה-13 נוצר חלון הזדמנויות פוליטי להעברתו של שינוי משמעותי ביותר במבנה המשטר של מדינת ישראל מאז יסודה. השינוי  היה קבלתם של שני חוקי יסוד אשר נבדלו מבחינת מעמדם מחוקי היסוד הקודמים והביאו למה שְכּונה על-ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, "מהפכה חוקתית".
ייחודם של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק שנחקקו בשנת 1992 נעוץ בכך שהם כוללים סעיפי שִריון ובכך שהם עשויים להתפרש כמגדירים מחדש את חלוקת הסמכויות בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת. קבלתם של שני חוקי היסוד היוותה עדות לכך שאומצה התפיסה המייחסת לחוקי יסוד מעמד-על משוריין. יחד עם זאת, הדיונים בכנסת על החוקים הללו לא הפיגו את העמימות באשר לשאלה האם הם מעניקים לבית המשפט סמכויות של ביקורת שיפוטית. חוקי היסוד של 1992 הותירו את הרשות השופטת, ביחס לשתי הרשויות האחרות, בשטח אפור ובמעמד עמום ודינמי. בית המשפט העליון הרחיב ללא ספק את תחום סמכותו, תוך שהוא מקנה לחוקי היסוד מעמד על. עם קבלתם של  שני חוק היסוד  הורחבו סמכויותיה של הרשות השופטת באופן דרמטי עד כדי יכולת לפסול חוקים שחקקה הכנסת, אם לפי דעתו של בית המשפט העליון הם מפרים ערובות נורמטיביות לזכויות האדם (2).
בחודשים אלו מגבש משרד המשפטים בהנחייתו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, הצעת חוק ממשלתית המבקשת להגביל את סמכותו של בית משפט העליון לקיים ביקורת על חוקים. בכך מגיע לשיאו הדיון הציבורי בעניין היחס בין בית המשפט העליון לכנסת בדבר יכולתו של בית המשפט לקבוע כי חוק שחוקקה הכנסת אינו תקף בשל היותו סותר עקרונות חוקתיים.
השופט אהרן ברק, מוביל המהפכה החוקתית טוען, שתפקידה של הרשות השופטת היא להגן בתקיפות על שלטון החוק בחברה דמוקרטית על ידי הבטחת הנגישות של בית המשפט, על ידי דרישה שהחקיקה תהיה ברורה, עקבית וכללית באופייה ושתובא לידיעת הציבור ומעל לכל על ידי פקיחת עין מתמדת על צעדי הממשלה  (3).
לאור כל זאת ברצוני לסקור בהרחבה את מהותה, גודלה והשפעתה של המהפכה החוקתית ונבדוק האם  הביקורת השיפוטית, שמתבטאת בפסילתו של חוק, מפרה את איזון הכוחות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת וכתוצאה מכך אינה עולה בקנה אחד עם המשטר הדמוקרטי.
לפיכך נפתח בהצגת מספר עקרונות יסוד במדינה דמוקרטית, נעבור להצגת מהותה וגודלה של המהפכה החוקתית ונסכם בהתייחסות לביקורת השיפוטית  והשלכותיה.
שאלת מחקר:  האם הביקורת השיפוטית בעצם מפרה את עקרון הפרדת הרשויות ובכך פוגעת במשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל?
נושא עמוד מבוא.

3 -4
חלק א- חוקה ומשפט חוקתי בישראל.

1 .    מבוא.
2.    משטר דמוקרטי והפרדת רשויות במדינת ישראל.
3.    חוקה ומשפטים בישראל.
4.    סיכום.
5-8
חלק ב'- הדרך אל המהפכה החוקתית: גודלה ומהותה-פס"ד בנק                       מזרחי.
9-14
חלק ג'- ביקורת שיפוטית ומקומה בהפרדת הרשויות במדינת ישראל.
1.    מבוא.
2.    היסטוריה של הביקורת השיפוטית.
3.    הביקורת על הביקורת השיפוטית.
4.    ביקורת על הליכי חקיקה של הכנסת.
5.    סיכום.
      
1 5-23
חלק ד'- האם ישנה הפרת איזון בין הרשויות?

2 4-26
סיכום
2 7
ביבליוגרפיה
2 8
תזה: המציאות הישראלית מחייבת כיום לעשות הכול כדי לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון ולא להחלישו כמו שיש המציעים לעשות. זאת משום שבית המשפט הוא אחד משלוש זרועות השלטון שהאיזון ביניהן מבטיח את קיומה של הדמוקרטיה בישראל וביקורת שיפוטית אינה מפרה את האיזון בין הרשויות ההפך הוא הנכון, הביקורת השיפוטית שומרת על האיזון . העבודה קיבלה ציון 97.
תוכן עניינים
(2) חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ספר החוקים, עמ' 1391, תוקן בספר החוקים, עמ' 1454).
(3)  ברק, "על השקפת עולם", עמ' 491.