חוקי המלחמה כפי שמוצגים בסרטי מלחמה עבודה סמינריונית מבוא
עבודה זו תעסוק בסרטי צבא ומלחמה, ותנסה לבדוק אילו מסרים מועברים על ידם לצופים בכל הקשור לחוקי המלחמה ויחסם לאזרחים ולשבויים; פעילות צבאית בשטח אזרחי על תוצאותיה והשיקולים המובילים אליה; גבולות הציות והטלת אחריות אינדיבידואלית על החייל הפשוט המבצע פקודה.
העבודה תתמקד בשלושה סרטים אמריקאים עטורי כוכבים ופרסים, שכן אלו, כטקסט פופולארי ואהוד, מגיעים לקהל הרחב ביותר והם בעלי ההשפעה הרבה ביותר על עיצוב דעת הקהל העולמית, ובעיקר  על עיצוב תודעת הפרט ותפיסותיו המוסריות ביחס למושגים של אסור ומותר, צודק או נפסד, בהקשר של מלחמה ופשעי מלחמה.   את המסרים המועברים על ידי הקולנוע בחרתי לבדוק בעזרת הסרטים "פקודה בלתי חוקית" ("Rules of engagement", בבימויו של ויליאם פרדקין – 2000), "בלק הוק דאון" (בבימויו של רידלי סקוט – 2001) ו"בחורים טובים" ("A few good men", בבימויו של רוב ריינר – 1992).
שלושה סרטים המציגים בפנינו קונפליקטים צבאיים, פעולות והתנהגויות אשר לא בנקל נוכל להחליט האם הן מוצדקות וראויות, ויתרה מכך האם מגיעות הן לכדי הגדרתן כפשע.
טענת העבודה תהיה כי סרטים צבאיים-מלחמתיים אלו הינם בעלי מימד תעמולתי, המעביר מסרים הנוגעים לצבא ומלחמה לצופים, על ידי הסרט.
הדרך שבה אציג את טענתי תהיה על ידי בחינת אמצעי התעמולה בסרטים אלו, בין אם הם גלויים או סמויים, מכוונים או לא, המובילים את הצופים מזעזוע עמוק עקב מראות זוועה קשים אל עבר תחושה פנימית של הסכמה עם הפעולות, הבנת המניעים וחוסר הברירה, הזדהות עם הגיבורים ומתן לגיטימציה למעשיהם: משמות הסרטים, דרך זהות היוצרים והמפיקים וכלה באמצעי הקצנה של ה"אויב" אל מול הדגשה מופרזת של ההרואיזם בצד השני. לצורך בחינת סוגיה זו אעסוק בהיבטים החברתיים של המלחמה, ולאחר מכן אדגימם בסרטים. בנוסף אבקש לבדוק עד כמה חופפים המציאות והקולנוע זה לזה, באופן שנותן הזדמנות לבחון את ההתרחשויות המציאותיות מול "הייצוג הקולנועי" שלהן, ובכלל זה גם את הפן המשפטי המציאותי אל מול הסצנות המשפטיות שבסרטים. לכן, במקביל לעשייה הקולנועית אבחן את המשפט הבינלאומי הפלילי ואסקור ההתפתחויות בו, ובעיקר בתחום פשעי המלחמה, הקטגוריה הרחבה ביותר במשפט הבינלאומי הפלילי, ואנסה לברר האם תפיסות המוסר של המשפט הבינלאומי והרציונאלים העומדים מאחורי הקמתו עולים בקנה אחד עם התפיסות הבאות לידי ביטוי בסרטים בהם בחרתי לעסוק. חשוב להדגיש כי אין בכוונתי לערוך השוואה דווקנית בין מילות החוק היבש לבין הפעולות המוצגות בסרטים, אלא להשוות בין המגמות המובעות בשני אמצעים אלו.
כפי שנוכל לראות, התפתחויות משמעותיות בהתייחסות לפשעי מלחמה ברמה הבינלאומית, בעיקר בנושא האכיפה של החוקים הקיימים זה מכבר, החלו רק בראשית שנות התשעים. כיוון שכך, ביקשתי לבחון סרטים עדכניים, שנוצרו בעשר השנים האחרונות בקירוב.
כמו כן, לא תתייחס טענתי לסרטים אישיים ועצמאיים, הבאים במודע להעביר את עמדת התסריטאי או לספר את חוויותיו, אלא לסרטי הז'אנר, אשר תפקידם לכאורה הוא לבדר בעזרת אקשן טוב ודרמה חזקה, ותו לא. בסרטים אלו מעניין לראות אילו מסרים מועברים לצופה בכל הקשור למלחמה על היבטיה השונים, ובפרט בכל הקשור לפשעי מלחמה, ואילו תפיסות עוזרים  הסרטים להנחיל בקרב קהל הצופים.