יחידה 1
– תקשורת תקשורת בין-אישית ותקשורת המונים אסכולת התהליך מודלים תהליכים מעונינים בתהליך החברתי של שיגור מסרים וקליטתם. במודלים אלו עומדת התפיסה של תקשורת כתהליך של השפעה על מחשבתו והתנהגותו של קולט המסר. השאלות המרכזיות שעולות מתייחסות לגורמים המסייעים להשגת השפעה – בחירה מוצלחת של ערוץ תקשורת, דיוק ויעילות בהעברת המסר.ולגורמים אשר עשויים למנוע השפעה, לצמצמה או לשבשה – הפרעות בתקשורת. באסכולת התהליך יש מודלים לינאריים (קווים), ומודלים מעגליים.
מודל ליניארי – המוען נתפס כשולט בתהליך התקשורת, אינו עוסק במשוב הנמען. ההתייחסות לנמען כאל קהל הומוגני. המסר נתפס אחיד. מודל זה הוא תשובה לטענות לפיהן ניתן לערוך באמצעות תקשורת ההמונים מניפולציה בידע, עמדות, התנהגויות ורגשות של אנשים – מיוחס לתיאורית ההשפעות החזקות.
מודל לאסוול  מי               אומר  מה          באיזה ערוץ          למי               באיזו השפעה מוען            מסר                  אמצעי                נמען               אפקט מוען – יוזם הפעולה.   מסר – הדברים שהמוען מבקש להעביר.  אמצעי או ערוץ – אמצעי התקשורת המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו.   נמען – הפרט אליו מכוונת פעולת התקשורת.   השפעה – השינוי המתחולל בנמענים כתוצאה מקבלת המסר. מידת ההשפעה שהושגה נבחנת במסגרת המודל באמצעות השוואה בין כוונת המוען, ההשפעה שרצה להשיג, ותגובת המוען. דוגמא: הופעת אור ירוק ברמזור מי- הרמזור.  אומר מה- הופעת האור הירוק מסמל שניתן לנסוע/לעבור.   באיזה ערוץ – המדיה זהו מבנה הרמזור, שדרכו הוא מעביר מסר.  למי- מסמל לנהג/הולך רגל.  השפעה-  ההולך רגל/ הנהג מקבל את המסר ויודע שהוא צריך לנסוע לעבור, נוצר שינוי ההולך רגל/ הנהג עובר ממצב אחד למצב אחר בהשפעת הרמזור. מודל שאנון וריבר מבחין בין מצבי צבירה שונים של המסר: ראשיתו במחשבה/ ברעיון שנולד בראשו של המוען. אותו הוא צריך לתרגם או לקודד לסימנים ואותות, שניתן לשדרם באמצעות משדר (מלים הנהגות בקול). הנמען צריך לבצע פעולה סימטרית – לקלוט את האותות בעזרת מקלט, ולפענחם – לתרגמם בחזרה למסר.  מרכיב הרעש – הפער בין מה ששיגר המוען לבין מה שקלט הנמען. רעש הוא כל גורם שעלול לשבש  העברה תקינה של האותות מהמשדר למקלט. קו טלפון משובש, טעויות דפוס וכו'. קליטת המסר נחשב למרכיב פסיבי. הפער בין המשודר לנקלט הוא הליקויים בתקשורת.
דוגמא: העברת מסמך בפקס – המסר מתחיל במחשבה של המוען, המוען רוצה להעביר מסר, הוא מתרגם את המסר למסמך, ומשדר אותו לנמען באמצעי טכנולוגי- פקס, הנמען קולט את המסמך שעובר בפקס, ומתרגם את המסמך למסר המעובר אליו.  בעת העברת המסמך יכול להתקיים מרכיב ה"רעש", המילים נמחקו כי אין דיו, הכתב לא ברור ונוצר ליקויי תקשורתי.
ביקורת על המודלים הליניאריים מודלים אלא מעלמים מן המשוב, הנמען במודל לאסוול משמש ספוג פסיבי, של מסרים ומטרה נייחת לשולחיהם. במציאות החברה לא נחלקת לחלוקה ברורה של מוענים ונמענים.  מודלים מעגליים – משתייכים לאסכולת התהליך, קיים דגש על המשוב המתקבל מהנמען המשפיע על תגובת המוען, והמסר שישלח חזרה.
מודל דה-פלר הוכפל המודל הליניארי של שאנון וריבר, הפך למעגל סגור. המוען הופך לנמען הנמען למוען וכו'. לא תהליך סימטרי, המוען משמש מקור עיקרי למסר, והמסרים של הנמען מוגדרים כמשוב. שכלול מושג הרעש – חל על כל מרכיבי התהליך.
מודל אוסגוד ושראם מסר מקודד מפרש מפענח   מפענח מפרש מקודד מסר מדגיש את פעולת ההצפנה (הקידוד) והפענוח של המשתתפים במעמד התקשורת. המודל מציג את שני הצדדים כממלאים לסירוגין אותם תפקידים. המוען מקודד ומשגר מסר לנמען שהופך למוען מקודד מסרים ומגר אותם למוען  שהופך לנמען. המוען והנמען הם שני מרכיבים סימטריים ושווי-תפקיד בתהליך התקשורת. מיוחס משקל להצפנה ולפענוח של התכנים המעוברים בתהליך התקשורת. פער בתפיסת הפענוח והפרשנות כשני תהליכים מובחנים.
הנמען קולט סימנים לאחר הפענוח מעניק להם משמעות. דוגמא: שיחת רעים אחד המשתתפים מנסח מסריו במילים בזמן שהוא מצפין ומשגר תכנים, הוא קולט מסרים מזולתו הרמת-גבות, פיהוק וכו'.
מודלים סמיוטיים חוקרים את משמעות המסר. מבנה המסר תוכנו והפירושים השונים הם הגורמים המסבירים את טיבה של התקשורת האנושית ובעיותיה.
באסכולה זו מניחים כי יתכנו פירושים שונים לאותו המסר בהקשרים שונים.
מודל יאקובסון הגורמים המשתתפים: מוען, נמען, מסר, הקשר, קוד- שפה מוסכמת, מגע.
מונה שש פונקציות של תקשורת לשונית:
הפונקציה הרפרנציאלית – מתרכזת בעולם שמחוץ לטקסט. קביעת עובדה, טעינת טענה, מסירת אינפורמציה. דוגמא: מהדורת חדשות. מבעים אירועי שיקרו או קרו. הפונקציה האמוטיבית – ממוקדת במוען – הבעת רגש מצדו.
"אוי", "לעזאזל"..
הפונקציה הקונאטיבית – מכוונת לנמען – נועדה להפעיל את הנמען.
צורות צווי."צאי מכאן!" הפונקציה הפאטית – השימוש בלשון נועד כדי לפתוח או לסגור תהליך התקשרות.
"הלו", "מה העניינים".
הפונקציה המטא לשונית – עוסקת בקוד עצמו, עוסקת בשיחה בסימני הלשון עצמם. "מה זאת הפונקציה המטא-לשונית"?
הפונקציה הפואטית – שימוש בלשון כדי להדגיש את אופן העברת המסר. כמו בשירה. חריזה, מטפורות, פתגמים.
מודל פיסק המוען והנמען הם שווי מעמד בתהליך התקשורת. פעולת התקשורת אינה יכולה להשיג לעולם את מטרתה מכיוון שהנמען מפענח את המסר מתוך מציאות חיצונית אחרת שיש לו. פענוח מסר משתנה מקבוצות תרבות. אי הבנה יכולה לנבוע מהבדלים תרבותיים. פענוח הוא כיצירה מחדש של הטקסט. זהות מלאה בין המסר המעובר לנקלט כמעט לא קיימת. נבדל מהמודלים התהליכים: המוען וכוונותיו  אינם נתפסים כדומיננטיים. הכובד עובר למסר, לטקסט ולפענוחו. פענוח הטקסט נעשה על רקע המטען התרבותי המורכב של המפענח. המפתח לתיאור התקשורת האנושית הוא בריבוי המשמעויות הנולדות מאינטראקציה בין סוגים שונים של קוראים, לסוגים שונים של טקסטים בנסיבות שונות. סוגי תקשורת תקשורת בין אישית לא מתווכות – קשר ישיר בין המוען לנמען ללא שימוש באמצעי מדיום. דוגמא: שיחה.
תקשורת בין אישית מתווכת – קשר דרך אמצעי שאינו עונה להגדרות תקשורת המונים.
תקשורת המונים – תקשורת בה הנמען גדול פוטנציאלית, הטרוגני ואנונימי, המסרים פומביים, מהירים וסימולטאניים, ארעיים ומתכלים המוען ארגון בירוקרטי מורכב הכפוף לאילוצים ארגוניים והמפיק תוצרים בעלות גבוה. מאפייני תקשורת בין אישית דן-שיח, שיח בקבוצה קטנה ושיח פומבי.
1.       מילוי צרכים – מגע בתקשורת בין אישית מחייב את המוען והנמען לאקטיביות, זאת בניגוד לקריאת עיתון או צפייה בטלוויזיה. 
2 .       יחסים ראשוניים – המוען והנמען נחשפים זה אל זה כאדם שלם, אנו שומעים האחד את דבריו של האחר, ערים לניואנסים בקול, במבע ועוד. 
3 .       דו סטריות – זרימה מתמדת של מסרים העוברים בין המוען לבין הנמען. 
4 .       משוב מיידי – המוען והנמען מקבלים כל העת מסרים זה מזה ומתאימים את המסר שהם מעבירים בהתאם למשוב. 5.       חלק מתקשורת על – התנהגות המוען והנמען היא חלק מהסביבה בה מתקיים מעמד. תקשורת, גם החדר, הרהיטים, השולחן מעבירים מסרים של קירבה, ריחוק, יוקרה, פשטות הכל לפי טיב העניין. 
6 .       כוללת תקשורת מילולית ולא מילולית – אנו משדרים לזולתנו לא רק את דברינו המפורשים אלא גם שפת גוף, אינטונציות של קול ועוד.
7.       שליטה בתהליך – המצאות בסיטואציה של תקשורת בין אישית לא מתווכת, מאפשרת לנו לשלוט בנושאי השיחה עם בני שיחתנו, לקבוע ביחד "על מה מדברים". 
8 .      ספונטאניות מבוקרת – ישנה במעמד התקשורת הבין אישית ספונטאניות רבה, אדם שישוחח עם בן שיחו כשהוא קורא את הדברים מתוך הנייר יחשב כמפר נורמה, לעומת זאת גם ספונטאניות קשורה בציות לנורמות: כיצד מתנהגים בישיבה, במסעדה או במקומות אחרים בהם מתקיים אקט של תקשורת בין אישית.
מאפייני תקשורת המונים מאפייני הנמען נמען גדול פוטנציאלית – הנמען של תקשורת המונים גדול מכיוון שתקשורת המונים אינה מועברת רק במקום ספציפי (בניגוד למופע) וניתנת לצריכה במקומות רבים.
הטרוגני – צרכני תקשורת המונים יכולים להיות שונים מאוד אלו מאלו מאחר והמסר של תקשורת המונים מגיע למרחקים. נמענים אלו אינם בהכרח קהל היעד המוגדר והידוע מראש של טקסט תקשורתי מסוים. אנונימי – צרכני קהל תקשורת המונים אינם נתקלים בעת הצריכה אלו באלו מאחר והמסר נצרך בהקשרים שונים. הם גם אנונימיים למוען.
מאפייני חווית התקשורת פומביות – המסר התקשורתי מוצג ונדון בפומביות, "עולה לסדר היום הציבורי", בשל כך מאפשרת תקשורת המונים דיון נרחב בעניינים שבעבר עסקו בהם רק ברשות הפרט.
מהירות וסימולטאניות – תקשורת המונים מאפשרת הפצה מהירה וסימולטאנית של מסרים. הגם שמסר עובר במהירות יתר מאדם לרעהו הרי תפוצת מסר למיליונים נעשית ביתר קלות באמצעי תקשורת ההמונים.
ארעיות והתכלות – מסרי תקשורת המונים אינם "שורדים", לאורך זמן. תמונה ידועה המופיעה גם בספר הקורס היא של עיתון מיום אתמול העוטף דג.
מאפייני המוען מורכבות הארגון – ארגון תקשורת המונים הוא ארגון מורכב ובירוקרטי.
התיאוריה המוסדית אליה נתייחס ביחידות 8-10 טוענת כי רבות מההחלטות לגבי אופי המסרים בתקשורת המונים נובעות ממנגנוני קבלת ההחלטות בתוך הארגון המייצר תקשורת ולאו דווקא מאידיאולוגיה של העיתונות בכלל.
אילוצים ארגוניים – הארגונים המייצרים תקשורת המונים, ככל ארגון אחר, כפופים לשורה של אילוצים כמו למשל שעות עבודה, תקציבים ועוד.  עלויות כלכליות – הפקה תוכן תקשורתי בתקשורת המונים נחשבת עניין יקר, דבר זה עלול לגרום שרק בעלי ממון יוכלו להפיק בתקשורת המונים.  גבולותיה של תקשורת ההמונים מצבי חירום –  עתות משבר או מלחמה מחייבות הערכות מיוחדת, השלטון מפקח על זרימת המידע מתמרן בין רצון הציבור לדעת לבין הדאגה לביטחון הלאומי. בא לידי ביטוי בהתרת פרסום חלקי או צנזורה. לכן זורם מידע בערוצים לא פורמליים, שמועות, פה לאוזן וכו'. תיעוד המציאות – ההבדל בין המציאות למה שהתקשורת משדרת.
שילוב בין תקשורת המונים לתקשורת בין אישית שילוב מקביל – מנצל במקביל תקשורת בין אישי ותקשורת המונים.
ניצול מרבי של כל ערוץ בנפרד להשיג מטרה משותפת. דוכני טעימה בסופר לעומת פרסום המוצר.
שילוב משלים – לאחר חשיפת הנמענים למסר באמצעי התקשורת (למשל תשדיר בחירות) מתקיים דיון בין אישי בינם לבין המוען או נציגו. הלימוד באוניברסיטה הפתוחה למשל בנוי על עקרון השילוב המשלים.