תקציר מנהלים בזק היא החברה הגדולה ביותר בישראל לאספקת שירותי תקשורת. החברה מצעידה את ישראל אל העידן החדש בעולם התקשורת, תוך שהיא עושה שימוש בטכנולוגיות ובשירותים המתקדמים ביותר.
מערכת ה"קרט" הינה מערכת אשר פועלת כיום כפיילוט ניסיוני במערך שירותי הלקוחות הטכניים. כמו כן הפיילוט מתבצע במוקד שירות לטכנאי (משל"ט) במטרה לייעל מספר בעיות כגון: זמן הגעת טכנאי ללקוח , ביצוע המשימה בזמן ישים יותר, אפקטיביות מקסימאלית של כלל טכנאי האזור , חיסכון בעלויות ובזמן.
במסגרת עבודה זו תואר הרעיון העסקי והוא הקמת מערכת הקר"ט. הוצג ניתוח אסטרטגי של  המודלים שונים- SWOT, PESTEL, PORTER, וכל מודל שרשרת הערך במטרה לבחון את יעילות מערכת המידע ע"פ האספקטים השונים ברמת המקרו והמיקרו. בנוסף הוצגו הגורמים להצלחת מערכת המידע וכן יתרונות וחסרונות של המערכת.
העבודה עסקה במחזור חיי מערכת המידע, פירוט השלבים השונים, DFD, מצב קיים והמצב הרצוי. הוצג מסמך בקשה להצעות מחיר RFP, וכן הקריטריונים להערכת ההצעות.
המסקנות שנגזרו מהעבודה הן,  כי אכן המערכת טעונה שיפור אך להבדיל מהמערכת הקודמת עדיין ישנם יתרונות רבים אשר גורמים לייעולה ותפעולה של המערכת והצגת בזק כחברה המובילה בארץ בשירות ללקוח כמהיר , זמין ואיכותי. ההמלצה לחברת בזק הייתה  לשדרג כל רבעון את התוכנה עימה היא משתמשת, להיות בקשר רציף עם הספקים שמספקים לה את תפעול השירות ביום יום כגון מטריקס וספטוואר.
בנוסף, רצוי שיהיו עדכונים שוטפים לתוכנה הן מבחינת סנכרון הנתונים והעברתם לטכנאים והם מבחינת בקרת המשבצים.
תוכן עניינים
מבוא. 4
מבנה ארגוני בבזק. 6
הגדרת הרעיון העסקי – מערכת הקרט. 8
ניתוח הסביבה על פי מודל PESTEL. 9
ניתוח הסביבה על פי מודל SWOT.. 11
ניתוח הסביבה על פי מודל Porter. 13
מודל שרשרת הערך. 15
עלות אל מול תועלת. 17
חישוב עלויות. 18
פעולות בשלב הייזום.. 19
בחינת הפתרונות ובחירת הפתרון הרצוי. 22
יתרונות מערכות מידע מבוססות מחשב. 24
דרישה לקבלת הצעות – RFP.
5 תיאור כללי RFP.
5 SDLC – שלבי פיתוח המערכת. 30 יעדי היישום.. 33
שלבי יישום.. 34
תהליך העבודה בקרט. 35
היבטים פונקציונאליים:. 38
השוואת מצב קיים –למצב רצוי 42
שיפורים עתידיים לקר"ט. 43
סיכום והמלצות. 43
ביבליוגרפיה. 44
מבוא
פרופיל החברה בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, היא חברת טלפוניה ישראלית.
החברה הוקמה ב-1984 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל, לאחר מכן הופרדה ממשרד התקשורת שבמסגרתה פעלה, ובמאי שנת 2005 הופרטה החברה ונמכרה לקבוצת אנשי עסקים בראשות חיים סבן.
יתרונות הקמת חברת בזק במסגרת משרד התקשורת, הייתה הפרדה בין ההכנסות להוצאות. הכסף שנגבה עבור שירותי טלפוניה הועבר אוטומטית למשרד האוצר, אך כל הוצאה דרשה אישור ממשלתי. מצב זה הגביל מאוד את כוח האדם והלוגיסטיקה, וגרם בין השאר לתור ארוך מאוד להתקנת קווי טלפון (במקרים רבים, מספר שנים) ולשירות גרוע באופן כללי.
כל שינוי וחידוש בשירותי הטלפון הצריך בירוקרטיה במתן אישורים, לכן שירות הטלפון של משרד התקשורת לא יכול להתאים עצמו בצורה דינאמית לשינויי הסביבה והטכנולוגיה. גם לאחר הפיכתה לחברה ממשלתית חלו על החברה תקנות ומגבלות, אך במידה כזו המאפשרת לחברה להגיב בזריזות יחסית לנעשה בשוק.
שירותי בזק שירותי החברה כוללים: שיחות מקומיות ובינעירוניות PSTN, שירותי תקשורת בינלאומית באמצעות כבלים תת ימיים ולוויינים, שירותי רט"ן (רשת טלפונית ניידת) באמצעות חברת הבת פלאפון, חיבור פס רחב לאינטרנט, תקשורת נתונים, רשתות IP/VPN, שרותי תמסורת, מגוון רשתות תקשורת, אבטחת רשתות תקשורת, פתרונות תקשורת מגוונים, שירותי מידע ועוד.
החל משהוקמה תפקדה בזק כמונופול הן בתחום השיחות המקומיות והן בתחום השיחות הבינלאומיות.
ממשלת ישראל החליטה על הפרטה של החברה ועל הפסקת המונופול שלה במרבית תחומי פעילותה.
 בשלב ראשון נמכרה חבילת מניות לחברה הבריטית Cable and Wireless, וזו מכרה אותן לאיש העסקים הישראלי גד זאבי.
בשנת 1998 נפתח שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, ולתחום נכנסו שתי חברות: קווי זהב – 012, וברק – 013. פעילותה של בזק בתחום זה עברה לחברת הבת "בזק בינלאומי". בשנת 2004 נכנסו חברות נוספות לתחום זה (אינטרנט זהב בקידומת 015, נטוויז'ן בקידומת 017, אקספון בקידומת 018), והתגברה התחרות בתחום זה.
בבזק טוענים כי המונופול שהיה בתחום השיחות המקומיות נשבר אף הוא בעת כניסת המפעילות הסלולאריות לשוק התקשורת. בסוף שנת 2003 דובר על כניסת חברות הכבלים (HOT) לשוק הטלפוניה, שוק השיחות המקומיות, כמתחרה לבזק, זאת בהתבסס על התשתית הרחבה שהם מחזיקים ברחבי הארץ (שאת חלקה הם שוכרים מבזק). לקראת סוף שנת 2004, חברת HOT יצאה בהשקה רכה של שירותי הטלפוניה, והכריזה, למרות השקעה של 100 מיליון דולר בתשתיות, כי אינה מעוניינת, לעת עתה, להיכנס 'ראש בראש' בבזק. HOT משווקת את שירותי הטלפוניה כיום בעיקר ללקוחותיה הכבדים (אינטרנט מהיר וכבלים) כערך מוסף לשירותים הניתנים כיום.
משרד התקשורת החל במתן רישיונות לשירותי טלפוניה פנים ארצית, במסגרת ניסויים. רישיונות הוענקו לקווי זהב (קידומת 072) ומתוכננים להענקה לחברות נוספות. במסגרת חוק הבזק ניתנת אפשרות על ידי שימוש ברישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) לספק שירותי תקשורת לשוק הציבורי והפרטי תחת מגבלות מסוימות. עד היום ניתנו מעל 10 רישיונות מפ"א לחברות שונות.
אסטרטגיה וחזון קבוצת בזק שואפת לשמור על מעמדה כחברת התקשורת הגדולה בישראל,  להמשיך להוביל את תחומי התשתית והשירותים, לספק ולנהל פתרונות תקשורת כוללים ללקוחות עסקיים, ובכללם שירותים רחבי פס ושירותי תקשורת אינטראקטיביים. בנוסף, הקבוצה שואפת להשתלב בדור הבא של הסלולארי.
על-מנת לממש את שאיפותיה אימצה בזק אסטרטגיה של השקעה בתשתית טכנולוגית ובשיווק השירותים המקיפים תחומים של טכנולוגיות חדשות. מטרת החברה היא להמשיך גם בזמן התחרות הקשה הניטשת בשוק התקשורת הישראלי בעקבות החלטות הממשלה על יישום ליברליזציה ודה-רגולציה של השוק.
בנוסף, תגן החברה על פעילותה על-ידי ייזום אסטרטגיות, הקדמת המתחרים בתחומי המפתח, והשבחת הפעילות והיעילות באמצעות תהליכים ארגוניים מתקדמים.
שירות החברה- מערכת ה"קרט" הינה מערכת אשר פועלת כיום כפיילוט ניסיוני  במערך שירותי הלקוחות הטכניים. כמו כן הפיילוט מתבצע במוקד שירות לטכנאי (משל"ט), במטרה לייעל מספר בעיות כגון : זמן הגעת טכנאי ללקוח , ביצוע המשימה בזמן ישים יותר, אפקטיביות מקסימאלית של כלל טכנאי האזור , חיסכון בעלויות ובזמן.