תקציר – תאטרון ישראלי – לוין – השוואת הקברטים והמחזה רצח ישנה זיקה ברורה בין הסאטירות והמחזה:  העלילה בנויה מתמונות קצרות ושירים – למעשה אין עלילה, אלא שרשרת תמונות בעלות קשר תימטי מסוים; הסגנון התאטרלי הוא אפי, ברכטיאני שנועד להזרה ולניכור; השפה הלוינית היא ישירה ובוטה, עטופה ביפעה מסגרתית; הדמויות פלקטיות ובעלות מיעוט של תכונות; השירים ב"רצח" לקוחים מתוך הקברטים; התפאורה  מינימליסטית וסוריאליסטית.
ההבדל בין הקברטים לבין "רצח", כפי שהדגמתי לאורך העבודה, הוא במטרת-הביניים:  בדרך אל המטרה הסופית – עירור הצופה לחשיבה ושאלת שאלות.  מטרת-הביניים בקברטים היא האינטלקט, גירוי שכלי דרך מסרים מילוליים המנפצים פרות קדושות, ואילו במחזה מטרת-הביניים היא "הבטן הרכה" של הצופה, עומד של גיורי חושי שלילי שנועד לזעזע את הצופה על מנת שיחשוב.