אמצעי תקשורת המונים יחידה 1: יחידה היסטורית מטרות היחידה:
הצגת ראשית התקשורת העברית בא"י.
המחשת ההמשכיות של התקשורת העברית בא"י.
הבלטת השינויים שחלו במוסד התקשורת לפני הקמת המדינה.
יחידה זו הינה יחידה היסטורית אשר עוסקת בשתי תקופות עיקריות.
התקופה העותמנית  1863-1917 והתקופה המנדטורית  1918- 1948.
התקופה העותמנית:
מאמר: מלחמת המולים בראשית ימיה של העיתונות העברית בא"י יחיאל לימור.
המאמר של יחיאל לימור מנסה לעמוד על תופעות עיקריות בתקופה העותמנית והתופעות הן:
הקמת עיתונים  למטרות מסחריות טהורות ולא מתוך מניעים אידיאולוגיים. (מכוונות דומיננטית של רווח). בתקופה העותמנית  פרחה העיתונות הפרטית בירושלים, היה קיים בית דפוס יחיד בבעלות ישראל בק. כמתחרה לו הוקם בית דפוס נוסף ע"י שני צעירים ירושלמים, מיכל הכוהן ויואל משה סלומון על מנת להוציא עיתון  למטרות רווח וזאת על רקע מצב כלכלי קשה בתקופה העותמנית.  העיתון העברי הראשון שלהם נקרא "עיתון לבנון" עיתון זה היה בעלות פרטית, עיתון רציני באופיו  שחיזר אחרי חצרות רבנים על מנת להשיג קוראים, יצא בתדירות שבועית, תפיסת העולם של העיתון  הייתה עיתונות כעסק כלכלי לכל דבר.
בתקופה העותמנית ניסיונות של מו"לים להתערב בעבודת העורכים בניגוד לכללי אתיקה .
קניה של מאמרים תמורת תשלום.(משוחד) השלטון העותמני תומך באותם עיתונים שמקדמים את האינטרסים שלו.
 בתקופה זו קיימת יריבות קשה בין בעלי העיתונים, ישראל בק הבעלים של בית הדפוס הראשון בירושלים מקים עיתון תגובה לעיתון "הלבנון" עיתון שנקרא "חבצלת" עיתון רציני, בעלות פרטית, תדירות שבועית, גם הוא חיזר אחרי חצרות הרבנים (מכוונות דומיננטית של רווח).
מצב כלכלי קשה – לבנון- מיכל ויואל- ישראל בק- חבצלת.
מאמר: עיתונות הסנסציה שתחילת המאה ה20 עוזי אלידע בתחילת המאמר קיימת הבחנה בין 3 סוגי עיתונות.
עיתונות רצינית- עיתונות שמפיצה מידע חדשותי פרשני מקיף ואמין, עיתונות שנשענת על קו אידיאולוגי לאומי אחראי.
עיתונות קלה- מעבירה לציבור מידע רציני בסגנון קל, שפה בהירה, פשוטה, טקסט קצר שימוש באיורים תמונות וסיפורים.
עיתונות סנסציה- עיתונות קלוקלת, דגש על רווח מהיר גם במחיר וויתור על אמינות ודיוק  חדשותי, התכנים : רכילות, אסונות, פלילים כותרות וולגריות  רגשניות , בידור זול וירוד.
בתקופה העותמנית  העיתונות הייתה ברובה רצינית  ועל רקע זה הגיע אליעזר בן יהודה ורצה להקים  עיתון מסוג חדש, עיתון הצבי(1884) העיתון שם דגש על החייאת השפה העברית, עיתון שמחד הוא עיתון מחנך, מעודד רעיונות השכלה ציונות, חילוניות ומאידך משלב תכנים צהובים של פלילים, אסונות טבע, חדשות חוץ, ולא רק חדשות פנים, ספרות אירופאית מתורגמת אופנה, תרבות.
העיתון הזה בסגנונו נחשב כעיתון קל . בהמשך כאשר בנו של אליעזר בן יהודה איתמר בן אב"י היה עורך העיתון הפך ליותר סנסציוני. העיתון  בסופו של דבר סבל מ2 קשיים עיקריים: קושי כלכלי- שינוי שדרש משאבים. מתווך קהילה- אליעזר בן יהודה הקדים את זמנו, הממסד הרבני רדף אותו , התכנים והסגנון לא התאימו לקהילה חרדית בתקופה העותמנית.
השלכות עיתון הצבי- עיתון מסוג חדש מקל לסנסציוני.
בפעם הראשונה דיון באיך צריך להראות עיתון ומה צריך להיכלל בו.
תכנים ייחודיים: חדשות חוץ, ספרות אירופאית מתורגמת, אופנה, תרבות פלילים אסונות טבע וכו.
עיתון שמחד מחנך , מחייה השפה העברית ציונות השכלה ומאידך תכנים צהובים.
עיתון שיצא בתחילת דרכו בתדירות שבוית בהמשך הפך ליומי.
עיתון עצמאי שמנותק מהממסד הרבני.
עיתון  המשלב גם מכוונות דומיננטית שלרווח וגם של שירות התקופה המנדטורית העיתונות העברת  בא"י בימי השלטון הבריטי חביבה רוען.
העיתונות העברית בא"י הייתה אחד הכלים המרכזיים באמצעותם גיבש היישוב היהודי את כוחו ובאמצעותו הוא נאבק על קוממיות, הקמת בית יהודי לאומי בא"י.
העיתונות הזו הייתה בעיקרה מפלגתית (הצופה, על המשמר) ולמרות המחלוקות הפוליטיות והביטחוניות הייתה אחידות דעים לגבי מס' מטרות משותפות:
יש להתנגד לכל התנכלות באינטרסים של היישוב היהודי יש לדאוג שתהיה עלייה חופשית לא"י ( בעקבות הספר הלבן של 1939) יש להכיר בהתיישבות חופשית בכל חלקי א"י.
ההכרה שיש ליהודים זכות על א"י.
ההכרה שיש לפתח מערכות נפרדות של בריאות חינוך תרבות ועיתונות., העיתונות בתקופה הזו שיתפה פעולה מתוך בחירה עם הנהגת היישוב היהודי מתוך אידיאולוגיה ברורה של הקמת בית יהודי לאומי בא"י. וזאת ע"פ הדגם המגויס ההתפתחותי שיתוף פעולה הדוק בין שני הממסדים , המוסד התקשורתי והפוליטי תוך חיזוק אינטרסים משותפים.
המכוונות הדומיננטית היא של שיות להבדיל מהתקופה העותמנית.
ממשלת המנדט והעיתונות העברית- בתחילת דרכה ממשלת המנדט לא ראתה צורך להתערב בעיתונות העברית והיא המשיכה לפעול ע"פ החוק העותמני שעסק בעיקר בהיבטים כלכליים מכסות נייר וכו.. ב1929 מהומות בא"י רוב ערבי, מיעוט יהודי תחת השלטון הבריטי והשלטון הבריטי מזמין  מבריטניה ועדה שאמורה לבדוק מהן הסיבות למהומות בא"י.
·         ועדת שואו: הוועדה טענה כי קיימת אוזלת יד ברורה מצד השלטון הבריטי והעיתונות העברית היא זו שמלבה ומתסיסה את המהומות תוך חיזוק הלאומיות של היישוב היהודי.
בעקבות המלצת הוועדה בוטל החוק העותמני ובמקומו ·         פקודת  העיתונות המנדטורית 1933- פקודה זו קבעה נהלים טכניים לקבלת רישיון להוצאה לאור של עיתון. היא הסדירה את הפיקוח של המנדט על העיתונות, איסור פרסום דברי הסתה, תכנים שעלולים לפגו בשלום הציבור. בסמכות המנדט אף לסגור עיתונים. הפקודה קיימת עד היום בסמכות שר הפנים.
 בנוסף המנדט הבריטי הקים לשכת מודיעין המטפלת בהקצאת נייר, הנפקת תעודות עיתונאי ואחריות על צנזורה. הוקמה גם לשכת עיתונות שעוקבת אחר הפרסומים, מתרגמת אותם ומשמשת כספק מידע לעולם תוך זווית ראייה בריטית בלבד. כל אמצעי הפיקוח הללו אופייניים לדגם האוטוריטארי : מדובר  על פיקוח הדוק של הממסד הפוליטי על המוסד התקשורתי.
התקופה המנדטורית מכוונות דומיננטית של שירות דגם מגויס התפתחותי דגם אוטוריטארי עיתונות עברית מול הנהגה יהודית שלטון בריטי המפקח על העיתונות העברית  שאלות ממבחנים השווה בין העיתונות בתקופה העותמנית לבין זו בתקופת המנדט, התייחס בתשובה לבעלות על העיתון מכוונות דומיננטית ואופי העיתון.
השווה בין העיתונים הראשונים בא"י חבצלת לבנון הצבי ומה ייחד את הצבי בהשוואה התייחסו למכוונות דומיננטית, קשיים מהממסד הפוליטי יהודי ואופי העיתון.

1 .
התקופה העותמנית התקופה המנדטורית בעלות פרטית,  לבנון: מיכל הכהן ויואל משה סלומון חבצלת: ישראל בק הצבי: בן יהודה מפלגתית מכוונות לבנון+ חבצלת- רווח הצבי- רווח+ שירות שירות אופי העיתון  לבנון+ חבצלת- רצינית הצבי- קל – סנסציוני רצינית
2 .
חבצלת הצבי מכוונות דומיננטית רווח רווח + שירות קשרים עם הממסד הפוליטי חיזרו אחרי חצרות הרבנים, תלות להשיג קוראים עצמאי- מנותק מהממסד הרבני, הממסד הרבני רדף אותו.
אופי העיתון רציני סנסציוני מושגים :
מכוונות דומיננטית- כאן נשאלת השאלה מהי השקפת העולם של אמצעי התקשורת.
רווח- פירושו השקפת עולם כלכלית ללא מימד אידיאולוגי.
שירות- הכוונה  השקפת עולם אידיאולוגית למטרות חברתיות, סיפוק צרכים המנותקים משיקולי רווח.
יחסי גומלין עם הממסד הפוליטי- כאן נשאלת השאלה האם מדובר בשיתוף פעולה הין הממסד הפוליטי לתקשורת (ע"פ הדגם המגויס) או שמה מדובר בפיקוח הדוק של השלטון על העיתונות (ע"פ הדגם האוטוריטארי) כלומר כיצד ניתן לאפיין את מערכת היחסים בין השלטון לתקשורת.
מתווך קהילה- מידת ההלימה, הקשר בין אמצעי התקשורת, השקפת עולמו לבין קהל היעד שאליו הוא פונה (אמצעי התקשורת- קהל נמענים).
יחידה 2
מאפייניה של תקשורת ההמונים בישראל מטרת היחידה:
–
סיכומי קורס ללא ביבליוגרפיה