ישראל ומצרים ממלחמה לשלום
מוסד לימוד | אוניברסיטת חיפה |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | מלחמה, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, נאצר, סאדאת, סכסוך ערבי-ישראלי, פלסטינים, שלום |
שנת הגשה | 2008 |
מספר מילים | 5196 |
מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
הנושא:
מכלול השלבים בתהליך – ישראל מצרים ממלחמה לשלום א. רקע ב. מטרת העבודה תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי וגורמיו א. הגורמים העיקריים לסכסוך הערבי-ישראלי
1 . הגורם הפלסטיני
2 . הגורם הדתי
3 . הגורם הפנימי ב. תולדות יחסי המדינות הערביות הגובלות עם ישראל בין השנים 1953-1949 ג. תולדות היחסים בין השנים 1956-1954 ד. תולדות היחסים בין השנים 1963-1957 מלחמת ששת הימים – 1967-1964
א. הגורם המדיני המאבק הצבאי והמדיני בין שתי המלחמות
1 970-1967
א. מדיניות נאצר בעקבות מלחמת 1967 ב. מלחמת ההתשה ג. הפסקת האש בעקבות מלחמת ההתשה המאבק הצבאי והמדיני בין השנים 1977-1970 א. המשכיות ותמורה מדינית כלפי הסכסוך עם ישראל ב. מגמות המדיניות המצרית בעקבות מלחמת אוקטובר
1 977-1973 ג. יוזמות השלום של נובמבר 1977 סיכום ביבליוגרפיה מבוא
מהקמת המדינה ב- 1948 שרר בין ישראל ומצרים מצב מלחמה. ישראל ומצרים נלחמו זו בזו במלחמת העצמאות, במבצע סיני, במלחמת ששת הימים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור. מלחמות אלה גבו אלפי הרוגים הן מישראל והן ממצרים. בין השנים 1973 ו- 1975 התקיימו מגעים גלויים וחשאיים בין ישראל ומצרים ששיאם היה בביקור נשיא מצרים סאדאת בירושלים ולאחר מכן חתימה על הסכמי קמפ-דיויד והסכם השלום שנחתם בין המדינות בוושינגטון ב-
2 6 למרץ 1979.
מבחינה מדינית וצבאית ההסכם נחשב להצלחה כיוון שהוא סיים לחלוטין את מצב המלחמה בין מצרים לישראל. מאז חתימת ההסכם הגבול בין המדינות שקט ובמעבר הגבול היחיד בטאבה עוברים אנשים וסחורות בקלות יחסית (אם כי התנועה היא בדרך כלל מהצד הישראלי למצרי).
עבודה זו תבחן את שלבי השינוי במדיניות המצרית שראשיתו בשלילה מוחלטת של קיומה של מדינת ישראל ואחריתו בחתימת הסכם השלום. העבודה מחולקת לשני חלקים עיקריים: בחלק הראשון הסוקר את השנים 1948- 1973 אבחן את המדיניות הישראלית – מצרית, מצב הלוחמה בין שתי המדינות ותולדות הסכסוך.
בחלק השני אסקור את מאמצי השלום שהתחלתם בהחלטה 242 של מועצת הבטחון של האו"ם, תוכנית רוג'רס, מדיניותו של סאדאת ויוזמת השלום בין ישראל ומצרים.