עבודת סמינריון בנושא "עמדות החברה הישראלית כלפי עבריינות נוער בקרב ילדי ברית המועצות" ת.עניינים מבוא   1
פרק 1. רקע תיאורטי  3
1 .1 הגירה ועלייה לארץ ישראל. 3
1 .1.1  הגירה. 3
1 .1.1 המסגרת הלגאלית  לעלייתם של יהודים ארצה. 4
1 .2 עמדות החברה הישראלית כלפי קבוצת העולים.. 5
1 .3  עליה בגיל ההתבגרות. 7
1 .4 על סבלנות אלימות ועבריינות נוער. 9
1 .4.1
תסכול-תוקפנות. 9
1 .4.2
תיאורטית הלמידה. 10
1 .4.3
סבלנות. 10
1 .5 הקשר בין הגירה לאלימות. 11
1 .5.1 הגירה ואלימות בקרב עולים בישראל. 11
1 .6 הגירה ואלימות בקרב בני נוער עולים.. 12
1 .6.1 היחס בני נוער עולים לוותיקים.. 12
1 .6.2
סטריאוטיפים  על  הנוער העולה בישראל. 13
1 .6.3
התנהגות אלימה של ילדים ממשפחות עולים.. 14
פרק 2.  השיטה   15
2 .1
אוכלוסייה. 15
2 .2 כלים.. 15
2 .3 הליך. 16
פרק 3. הממצאים   17
פרק 4. דיון  18
סיכום   21
ביבליוגרפיה   22
נספחים- שאלון  29
מבוא
החברה הישראלית מורכבת מקבוצות תרבותיות ואתניות שונות בעלות מאפיינים ייחודים לה ומאפיינים המשותפים עם קבוצות אחרות. לכל קבוצה מערכת אמונות בסיסיות: מיתוסים, מנהגים ועבר משותף. מכלול זה מעצב זהות עצמית ייחודית לקבוצה ולחבריה.  זהות זאת נתפסת על ידי הקבוצה כשונה מזו של הקבוצות האחרות. כל קבוצה שוללת במידה מסוימת את המוסכמות של הקבוצות האחרות, בייחוד את הקבוצות שמאיימות עליה. שלילתה של קבוצה אחת, מסייעת לגיבוש ועיצוב הזהות העצמית של הקבוצה האחרת. החברה הישראלית היא מקרה מיוחד של ריבוד חברתי ותת קבוצות. ארץ ישראל נוסדה כתוצאה מגלי עלייה רבים מרחבי העולם. אולם מכלל המדינות העלייה מחבר המדינות היא העלייה הגדולה ביותר שהתרחשה ממדינה אחת. בין השנים 1989-1999 עלו לישראל 830,000 עולים. עולי חבר המדינות שבאו בשנות ה-90 מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וכ-14% מהאוכלוסייה היהודית (לשם וליסק, 2000); ביחד עם עולי שנות ה-70 הם חמישית מאוכלוסיית ישראל. להוציא את ייחודו המספרי של גל עלייה זה, הוא בעל ייחודיות סוציו-תרבותיות.
55% מעולי שנות ה-90 הם בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ומעלה (לעומת 30% מהאוכלוסייה הישראלית הוותיקה), וכ-60% מהם בעלי מקצועות חופשיים ואקדמיים (לעומת 30% מהאוכלוסייה הוותיקה) (סיקרון, 1998; Lissak & Leshem,
1 995).  רוב העולים באו מהחלקים האירופיים של חבר המדינות, שבהם שוכנות ערים שהן מרכזי מדע ותרבות, כגון מוסקבה וסנט-פטרסבורג (הורוביץ,
1 996; לשם וליסק, 2000; סיקרון ולשם, 1998). עולים אלה הם בעלי הון השכלתי ומקצועי רב. הון זה הוביל ליצירת ציפיות גבוהות בדבר קליטתם הכלכלית והחברתית ובחוסר נכונות לוותר על נכסיהם התרבותיים, גם אם פירושו של הדבר היא התערות איטית  בחברה הקולטת.
המאפיינים התרבותיים של העולים, כגון זיקתם אל התרבות היהודית והמוטיבציה שלהם לעלות לישראל, ממלאים גם הם תפקיד חשוב בתהליך הקליטה החברתית והתרבותית. הספרות מגלה כי היהודים בברית-המועצות היו מן הקהילות האתנו-לאומיות הבולטות ביותר שלא זכו להגדרה טריטוריאלית-לאומית במסגרת הפדרציה של הרפובליקות. לפי האידיאולוגיה הסובייטית היהודים אינם לאום, וכבר בשנת 1913 קבע לנין שכל מי שתומך ברעיון של קיום זהות לאומית יהודית הוא אויב הפרולטריון. מכאן שחיי קהילה יהודיים, על היבטיהם התוכניים והארגוניים, היו אסורים בברית-המועצות בכל תקופת השלטון הסובייטי. גם במישור הבלתי-פורמלי של המסורת המשפחתית הועברו מדור לדור תכנים יהודיים דלים ביותר – הן בשל תהליכי המודרניזציה והסובייטיזציה הממושכים והן בשל השמדת הריכוזים היהודיים המסורתיים במערב ברית-המועצות בשואה (לשם וסיקרון,
1 998; קימרלינג, 1998; Ben-Rafael et al., 1998).  הרדיפות הממושכות מצד המשטר הסובייטי וניסיונותיו הבלתי-נלאים להטמיע את המיעוטים האתניים בתרבות הרוסית-הסובייטית החלישו את הזיקה התרבותית של היהודים אל תרבות המקור. העולים מברית המועצות נאלצו להתמודד עם סיטואציה מורכבת שבה הם מצויים בין הצורך לשמור על המקורות לבין הרצון לשייכות. הקונפליקט העוצמתי עשויי לעיתים לפעול כזרז להתנהגות אלימה. בעבודה זו נבקש לטעון כי החוסר סבלנות כלפי הקשיים של העלייה הרוסית והעדר אמפתיה בא לידי ביטוי גם בעמדותיהם של החברה כלפי אלימות עבריינית כלפי בני נוער ממוצא רוסי. ראשית נציג סקירה של האוכלוסייה הרוסית והעלייה, בהמשך נתייחס לתופעת האלימות ונסיים עם הצגה של הקשרים בין אלימות והגירה. השערת המחקר שלנו גורסת כי פרטים שאינם מחבר העמים יציגו פחות סבלנות כלפי תופעת האלימות בקרב עולים וכי עולים באשר הם יהיו יותר סבלניים כלפי אלימות נוער עולה, בשל היכרותם עם הקשיים הרבים הכרוכים בהתאקלמות בחברה חדשה.