מבוא
המחשבה האנושית הינה חלק מהפעולה החברתית אליה האדם חשוף והיא מתווכת על ידי תוצרים תרבותיים המשרתים לתפיסת העולם ועיצוב המציאות בקרב החברה. האדם עושה שימוש בכלים שונים כבמערכות סמלים וביניהם בשפה.
השימוש בשפה נעשה באמצעות השיח אשר מגביל את גבולות הדיון לנושא מסוים ובעזרת מערכות של דימויים, מטאפורות ואמונות בעלי משמעות אותם הוא כופה על מחשבותינו, אנו חווים את המציאות.
ניתוח השיח הינו המחקר על האופן בו נעשה שימוש בדיבור או בטקסט. זוהי התמקדות בשונות הנמצאת במגוון ההקשרים אליהם מתייחס האדם כשהוא מבנה את גרסאותיו הספציפיות לאירוע מסוים. שונות זו מוגדרת כרפרטוארים פרשניים והיא מצביעה על כך שהשפה מתפקדת בעולם האמיתי ולא רק מייצגת אותו (Parker, 2002). אנשים, עושים דברים עם הדיבור הם מתמודדים עם מקרים, מתווכחים לנקודות ספציפיות, מתארים ניגודים וכדומה.
במובנים רבים, הם למעשה "תופרים" את תוכן הדיבור לשימושים רטוריים ואלטרנטיביים ספציפיים. (Edwards,
2 005).
בעבודה זו, ניתן רקע
תיאורטי, נאפיין ונדון בשימושם המחקרי, של שתי גישות מפסיכולוגיה איכותנית, הפסיכולוגיה הדיסקורסיבית (Edwards & potter, 1992) והניתוח הפנומנולוגי פרשני (Smith, Jarman, & Osborn 1999), להם, משותפת ההכרה בחשיבות השפה למחקר ולניתוח האיכותני אולם, שתיהן נבדלות בהתייחסותן לסטאטוס של הקוגניציה האנושית.