תוכן העניינים
·         מבוא.
·         ההרתעה בעידן הגרעיני.
·         התפתחות מדיניות העמימות הישראלית.
·         ההרתעה הגרעינית הישראלית.
·         הדרך למלחמת ששת הימים.
·         הדרך למלחמת יום כיפור.
·         הסכם השלום, ישראל-מצרים.
·         פרשת ואנונו.
·         האינתיפאדה.
·         מלחמת המפרץ.
·         תפישת הערבים את כושרה הגרעיני של ישראל.
·        התייחסות מקבלי החלטות ישראלים לסוגיה הגרעינית.
·       התייחסות מקבלי החלטות ערביים לסוגיה הגרעינית.
·       פיתוח נשק גרעיני במדינות ערב.
·       סיכום.
·       רשימת מקורות.
מבוא
פיתוח הטכנולוגיה הגרעינית החל בכור ניסיוני ליד שיקגו בתחילת שנות ה- 40 של המאה הקודמת. שתי פצצות האטום, אשר הביאו לחורבנן של הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945, הובילו את העולם אל תחילתו של עידן חדש. בעידן זה, מקנה הנשק הגרעיני לאדם יכולת הרס עצומה שעלולה בנסיבות מסוימות להכריע את גורל האנושות וקיומה. בגלל מפלצתיות ההרס של המלחמה הגרעינית, האיום בשימוש בנשק גרעיני מבטא את עיקרו.
במהלך השנים ניסו מדינות רבות בעולם לפתח נשק כזה.
במזרח התיכון, חרף ניסיונות רבים, לא הצליחה אף מדינה לפתח נשק גרעיני, למעט ישראל (על פי מקורות זרים), שמאז בניית הקמ"ג בדימונה בשלהי שנות ה- 50 של המאה הקודמת, הצליחה לבנות תדמית של מדינה גרעינית, למרות שמעולם לא הצהירה באופן רשמי כי בבעלותה נשק כזה.  מטרת עבודה זו תעסוק בהשפעות הכוח הגרעיני המיוחס לישראל על מכלול מרכיבי ההרתעה שלה, על מאפייני הסכסוך הישראלי-ערבי ועל עמדותיה של ישראל בנושא מזרח-תיכון גרעיני. שאלת המחקר שלי תהיה לבחון האם ובאיזה אופן השפיע דימוייה הגרעיני של מדינת ישראל  בעיני הערבים על כושר ההרתעה של ישראל, החל מדצמבר 1960 בעקבות הגילויים על הקמתו של הכור בדימונה.
השערת המחקר שלי היא שלא ניתן יהיה לומר בוודאות שהדימוי הגרעיני הישראלי היה גורם מכריע בעיני הערבים שהשפיע על כושר ההרתעה של ישראל והשפיע על החלטותיהם והתנהגותם של מקבלי החלטות ערביים מאז שנות ה- 60. בנוסף לכך, אתייחס להשלכות אפשריות על המזרח התיכון אם וכאשר יגיע נשק גרעיני לידיים ערביות כאלה ואחרות. שיטת המחקר היא ניתוח תוכן של סקירת ספרות מחקר ומקורות ראשוניים וניתוח הצהרות בעיתונות. שיטת המחקר מבוססת על ההנחה כי המדינאי החוזר על אותם רעיונות מספר פעמים, הדבר משקף את הדעות והתפיסות המדיניות של האומר אותם. ככל שהביטויים חוזרים על עצמם הרי שלדעת החוקרים הם מעידים על עוצמת הכוונות העומדת מאחרי המשמיע עמדות אילו.
 שיטת מחקר נוספת בה עושה העבודה שימוש הנה חקר אירועים. השיטה עושה שימוש בחקירת אירועים מדיניים כגון מלחמות ואירועים. השיטה מגדירה באופן מדויק את התופעה ונותנת דרך למיון האירועים על פי עוצמתם. בניית תבניות של התנהגות מדינות לאורך זמן נותנת אפשרות לערוך השוואה ביניהן,וכך תאפשר זיהוי של התנהגות חריגה בעתיד. העבודה מסתמכת על מאמרים ומחקרים שנעשו בנושא אסטרטגיה והרתעה גרעינית. חלק מהמאמרים תומכים בגישה הסוברת כי הדימוי הגרעיני הישראלי והשפעותיו היה הסיבה לכושר ההרתעה הישראלי , ואילו חלקם האחר סובר כי נובעת מסיבות אחרות שהממד הגרעיני הוא לא בהכרח גורם מכריע אלא גורם אחד מבין כמה בעיצוב התפתחויות בסכסוך הישראלי- ערבי.
העבודה פותחת בסקירה תיאורטית של סוגיית ההרתעה הגרעינית. ההמשך בנוי נדבך על גבי נדבך כאשר חיבור הפרקים פורס בפנינו פרספקטיבה רחבת שנים וכוללת על האופן שבו השפיע הדימוי הגרעיני הישראלי על קבלת ההחלטות והמהלכים של מדינות ערב משנות ה- 60 ועד לסוף המאה ה- 20. חשוב לציין כי בהיעדר מידע ישראלי רשמי, רוב הספרות המקצועית וכתבי העיתונות מתבססים על מקורות זרים והדלפות מכיוונים שונים. לאור זאת מתעוררים לעיתים ספיקות באשר למהימנות המקורות ולכוונות מוסרי האינפורמציה.  ההרתעה בעידן הגרעיני במרכזה של האסטרטגיה הגרעינית עומד רעיון ההרתעה. הרתעה לדידו של הרכבי (1968: 23) הינה:
"הבאת גורם (המורתע) להימנע מפעולה מסוימת על ידי איום שבפעולתו זו תניע את המאיים (המרתיע) לנקוט מצדו במעשה תגובה, תגמול או הענשה. המרתיע אומר כביכול למורתע: אם תעשה מעשה זה אחת דרכי להגיב תגובה מסוימת.
כיוון שיודע אתה מהו הנזק שייגרם לך ממעשה התגובה שלי- צא וחשוב אם כדאי לך הדבר.
אם לא- מוטב לך שתימנע מעשיית מעשיך".