הקשר בין סוג תהליך הקלט לטיפול בסיוע מתדון של מכורים לאופיאטים, לבין משתנים בתהליך הטיפול  – תחילת טיפול, הישארות בטיפול/נשירה ותוצאות בדיקות שתן מבוא תהליך הקלט נחשב לחלק אינטגראלי וחשוב בתהליכי הטיפול בנפגעי סמים בכלל ובמכורים לאופיאטים המטופלים בתכניות לטיפול בסיוע מתדון בפרט. מקובל לראות תהליך זה כחשוב במיוחד משום שהוא אמור לסייע בהחלטות לגבי התאמת תכנית טיפולית נכונה לכל מטופל (Matching). לרוב מקובלים תהליכי אינטייק ממושכים הכוללים אבחון פסיכו-סוציאלי מקיף, הערכת היקף ואופי השימוש בסמים, בדיקות שתן, אבחון רפואי ועוד (National Institute on Drug Abuse [NIDA], 1999). תהליך זה אורך בדרך כלל לפחות שבועיים ועלול להגיע גם למספר חודשים. נושא נוסף שנבדק בתהליך האינטייק הוא המוטיבציה לטיפול. הזמן הארוך שעובר מרגע הפנייה לטיפול ועד תחילת הטיפול, עשוי לסייע לסינון ראשוני של מועמדים על-סמך רמת המוטיבציה שלהם. ההנחה המקובלת היא שמכור שמסיים תהליך מורכב זה ומתחיל טיפול, סיכוייו להצליח בו עולים. התהליך המתואר לעיל הוא התהליך המקובל בכל תכניות הטיפול בישראל. עם זאת, ייתכן כי הזמן הממושך שעובר מרגע הפניה לטיפול ועד תחילתו גורם לנשירה משמעותית של מועמדים עוד לפני תחילת הטיפול  (Donmall, Watcon, Miller & Dunn, 2005, NIDA, 1999).
            בניגוד לתהליך הקלט הממושך, קיימות עדויות כי ניתן לקצר באופן משמעותי את תהליך האינטייק, ולקבל אנשים לטיפול באופן מהיר הרבה יותר, מתוך הנחה כי חשוב לנצל פנייה לטיפול באופן המהיר ביותר, ולדאוג להתאמת טיפול ספציפי ובניית מוטיבציה –