בעבודתי בחרתי להתייחס לעמדות בנוגע לגיוס ליחידות קרביות.
נושא זה הוא רחב ביותר, והוא יכול לפרנס עבודות מחקריות רבות, לפיכך צמצמתי את מחקרי לגברים שטסו למסע לפולין והעמדה שלהם לגבי גיוס ליחידות קרביות.
היחידות הקרביות הן יחידות מובחרות, ובהן יחידות מיוחדות, יחידות עילית. זהו כינוי לכוחות מיוחדים של צבא ההגנה לישראל, המאומנים במיוחד לביצוע תפקידים מיוחדים. הערך מתייחס ליחידות קרביות בלבד, המאופיינות בביצוע פעולות קומנדו.
יחידות מיוחדות נבדלות מיחידות מובחרות אחרות בטיב הלוחמים, בתהליכי הכשרה ארוכים ומורכבים, בשימוש באמצעי לחימה ומערכות מיוחדים ובכפיפותן הישירה למטה הכללי או לראשי הזרועות (כגון מפקדת חיל האוויר או מפקדת חיל הים). בצה"ל קיימות יחידות מובחרות רבות, מהן ארבע יחידות נחשבות ליחידות מיוחדות, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669).
היחידות המיוחדות, הקרביות הינן התנדבותיות. המיועדים לשירות ביטחון שמעוניינים לשרת ביחידות קרביות מאותרים על ידי צה"ל במהלך הליכי הגיוס, על פי רצונם והתאמתם לתפקיד. מחקרים רבים מראים כי קיימת מוטיבציה חזקה ונכונות גבוהה של בני נוער לשרת בצבא. רוב בני הנוער רואים בגיוס לצה"ל כמעשה חיובי ומביעים הערכה וכבוד כלפי המוסד הצבאי.
השירות בצה"ל הוא נושא רחב מאוד, לכן צמצמתי את נושא עבודתי לעמדות בנוגע לגיוס ליחידות קרביות בצה"ל. גם זה נושא רחב מאוד, קיימים משתנים בלתי תלויים רבים היכולים להשפיע על עמדות האדם בנוגע לשירות קרבי בצה"ל כגון: רמת הדתיות של האדם, ארץ המוצא של האדם, מין האדם, רמת המוטיבציה של האדם, מצבו הכלכלי של האדם, ועוד.
כל אלה יכולים להשפיע על עמדותיו של האדם בנוגע לשירות קרבי     בצה"ל. ואולם, צמצמתי את נושא עבודתי לשתי משתנים:                                                                            המשתנה התלוי-  עמדות האדם בנוגע לשירות ביחידות קרביות בצה"ל.                                                                                     המשנה הבלתי תלוי- מסע הזהות לפולין.                                מכאן, נושא עבודתי הוא- הקשר בין מסע הזהות לפולין לבין העמדות בנוגע לגיוס ליחידות קרביות.
שאלת המחקר שלי היא-האם יש קשר בין מסע הזהות לפולין לבין העמדות בנוגע לגיוס ליחידות קרביות?                                                                   השערתי המחקרית: שהעמדה של בנים שיצאו למסע הזהות לפולין להתגייס ליחידות קרביות היא עמדה חיוביות יותר מאשר של בנים שלא יצאו למסע.      -1-   הרציונאל-השערה מחקרית זו מבוססת על כך שחברי המשלחת לפולין, יבינו את החשיבות שבלשרת שירות משמעותי יותר בצבא, מאחר ובמסע לפולין מוחדרים בחברי המשלחת ערכים הקשורים לחשיבות הקיום של המדינה היהודית.
הגברים, ירצו להגן על המדינה שלהם מאחר והבינו את הקשר שבין הצבא לבין הרצון לשמור עליה ועל המשך קיומה. מי שנסע לפולין מבין את החשיבות של גיוס ליחידה קרבית לכן עמדתם תהיה חיובית יותר.                                                                            המשתנים במחקרי הם: עמדות לגבי גיוס ליחידות קרביות ומסע הזהות לפולין.   המשתנה התלוי הוא- עמדות בנוגע לגיוס ליחידות קרביות. כאן אני אבדוק:
מהי עמדה? מרכיבי עמדה, חשיבותה של עמדה, ודרכים למדידת העמדה.                        המשתנה הבלתי תלוי הוא- מסע הזהות לפולין. כאן אני אבדוק: כיצד המסע לפולין השפיע על העמדה של אלה שנסעו, וכיצד הוא השפיע על זהות האני של הנוסע.
עבודתי נושאת הן אופן עיוני והן אופן אמפירי. בחלק העיוני של עבודתי התייחסתי לחומר העוסק בעמדות של בני הנוער לגבי הגיוס ליחידות קרביות, השפעת הערכים על בחירת מסלול שירות בצבא, בשינוי זהות האני לאחר מסע הזהות לפולין, וכן רגשות ועמדות של בני נוער ישראלים כלפי השואה: שינויים בעקבות המסע לפולין.
בחלק האמפירי של עבודתי חילקתי 20 שאלונים לבנים שיצאו למסע לפולין מכיתה י"ב, ו-20 שאלונים לבנים שלא יצאו למסע לפולין גם מ-י"ב. בשאלון הוצגה סדרה של שאלות שבדקו את המרכיב הקוגניטיבי, המרכיב הרגשי והמרכיב ההתנהגותי בנוגע לעמדות לגיוס ליחידות קרביות.