מטרת כתיבת עבודה זו היא לחולל במחנכים שינויים, לא רק במישור ההכרתי וההתנהגותי, אלא גם במישור הרגשי. וליצור קשר בין שלושת המישורים האלו, הכרה/ידע, התנהגות ורגש            בלימוד תיאורטי של יסודות הפסיכודינמיקה המורה לא תמיד מצליח לקשר בין התיאוריה שלמד לבין מקצוע ההוראה שלו, ומה שחשוב יותר, בינם לבין עולמם האישי. וכך הידע הבלתי מקושר נשכח במהרה.
    עבודה זו בעצם דנה באפשרות להסתייע ביצירות ספרות לטיפוח בריאות הנפש, ומציע למחנך – המספר סיפורים, מלמד קטעי ספרות או שירים – דרכים ליישום עקרונות פסיכוהגיניים  בהכוונתם של התהליכים הנפשיים המתרחשים במפגש עם היצירה.
    ישנם כמה סוגי  נושאים בספרות :
1)       ספרות ריאליסטית- יצירות שהן הדמויות והתנהגותן נאמנות לטבעו המורכב של האדם.
2 )       אגדות ומעשיות-יצירות סיפוריות שמתארות את המציאות,ובעיקר את האדם,באופן מסוגנן ולא ריאליסטי,הדמויות שבהן מקוטבות וסטריאוטיפיות .
3)       שירה –יותר מכל סוג ספרות אחר יש בכוחה של השירה ,שעניינה רגשות היחיד ,ובמיוחד השירה הלירית ,להביא את האדם לידי עימות עם רגשותיו וחוויותיו לרבות הבלתי מודעים.
   הניסיון מוכיח שהשימוש בהוראת הספרות כאפיק להשפעה טיפולית טומן בחובו יתרונות רבים, הן לתלמידים (בעיקר בשל היותו מעורר הזדהות ומעורבות רגשית, ובו זמנית מאפשר ריחוק בהתאם לצורכי כל תלמיד ולכוחותיו), הן למורה (אשר מסוגל לפקח על התנהגות התלמיד במידה רבה משהוא יכול לפקח על התנהגותו הספונטאנית בפועל), והן לפסיכולוג, או ליועץ חינוכי המדריך את המורה.
אולם גם ללא תלות ביתרונותיו המיוחדים של אפיק השפעה זה, עצם העובדה שפרקי ספרות ותנ"ך רבים הנלמדים בכיתה משפיעים ממילא על התפתחותם הנפשית של התלמידים – לרבות על בריאות נפשם – גם כשאין המורה חותר לכך במכוון, מחייבת את המורה להיות מ ו ד ע להשפעה זו ולנסות להפעילה בכיוון הרצוי. תוכן העניינים:
* מבוא
* פרק א': ביבליותרפיה.                   – מהי?
                  – למי מיועדת תוכנית לימודים זאת?
                  – הביבליותרפיה ככלי עזר בידי המורה.
                 – מודל לשיטת עבודתו של הביבליוטרפיסט.
* פרק ב': תהליך פעילות הגומלין בין הקורא לבין הספרות.
                  – שלב האמפטיה.
                  – שלב הקתארזיס.
                  – שלב התובנה.
* פרק ג': מודל סכמאטי של התהליך האידיאלי.                  – הזדהות.
                 – הכללה.
                 – הדהוד.
                 – ניתוק.