הטראומה של משפחת גולדווסר – הזיכרון שלנו תפקיד התקשורת בתהליך החזרת החייל החטוף רקע תיאורטי תפקידי התקשורת בעת משבר זיכרון קולקטיבי טראומה מדיום הטלוויזיה המלחמה בתקשורת משפחת גולדווסר והתקשורת קרנית גולדווסר ניתוח כתבות מבוא
בעבודה זו בחנתי כיצד עשו בני משפחת גולדווסר שימוש בתקשורת כסוכנת של שינוי חברתי במטרה להסב את דעת הקהל הציבורית למען השבת בנם החטוף, תוך התמקדות במיקי ובקרנית גולדווסר.
שתי משפחות החטופים בלבנון עשו מאמצים נרחבים להשיב את בניהן הביתה. ואולם, משפחת רגב בחרה להצניע את מאמציה הדיפלומטיים מפני התקשורת.
בני משפחת גולדווסר, לעומתם, נחשפו רבות בטלוויזיה ופניהם הפכו מוכרות בכל בית.
נראה כי בני משפחת גולדווסר, או לפחות מיקי, אמו של אודי וקרנית, אשתו, שמו להן למטרה להיחשף בכלי התקשורת בכלל ובטלוויזיה בפרט, במטרה להעלות את חטיפתו של אודי לסדר היום הציבורי. תפקידי התקשורת בעת משבר לאסוול היה בין הראשונים אשר ניסו להגדיר את תפקידי התקשורת. הוא הבחין בשלושה תפקודים: סיקור הסביבה: העברת מידע על אירועים ותהליכים, תיאום: פירוש האירועים באופן המאפשר הבנה והיערכות לבאות והמשכיות תרבותית. מאוחר יותר נוספו תפקודים כגון: בידור וגיוס. בתקופת משבר על התקשורת למלא באינטנסיביות רבה יותר את תפקיד סיקור האירועים והסברתם, למען הבטחת היציבות וגיוס הסולידאריות, וכן, הפגת חששות ומתחים. התקשורת מהווה מקור מידע בעל השפעה מרכזית, היא מתעלת את הכעס והצער, מטפחת סולידאריות חברתית, מחזקת אינטרסים לאומיים, משמרת את הסדר החברתי ומסייעת לחברה להתגבר על הזעזוע המאיים. (וימן, 1997).
זיכרון קולקטיבי –