שם הקורס: שסעים פוליטיים תאריך הגשה: אוקטובר 2008
תוכן העניינים
 מבוא  – השתתפות נשים בפוליטיקה -…3
  העדפה מתקנת – רקע תיאורטי 4
תת – ייצוג נשים בפוליטיקה : הסברים תיאורטיים .7
חשיבות החינוך והשפעתו על ייצוג נשים בפוליטיקה 8
שיטת מכסות הייצוג (Quotas) – מאפיינים כלליים –…
10 חקיקה הקובעת מכסות ייצוג לנשים במערכת הפוליטית -…12
נשים במערכת הפוליטית  הרשמית בישראל – תמונת מצב -.15
נשים בפרלמנטים לאומיים – מבט השוואתי —
17
סיכום -19
נספח א' – החקיקה הקובעת ייצוג הולם לנשים בישראל -…21
ביבליוגרפיה –29
מבוא  – השתתפות נשים בפוליטיקה הדמוקרטיה מגלמת בחובה את העיקרון בו העדפות האזרחים אמורות לבוא לידי ביטוי בתהליכים הפוליטיים. על פי עיקרון זה על כלל האזרחים חלה זכות לבחור ובכלל זה השתתפות נשים בתהליך הבחירות. לעומת השוויון בבחירה, ההיבחרות בהקשר של ייצוגיות נשים אינה דבר העולה באופן ברור מעקרונות הייצוגיות הדמוקרטית.  הייצוגיות כעיקרון דמוקרטי דורשת כי למשקלה היחסי של אוכלוסייה, מתוך כלל האזרחים, יהיה ביטוי בפרלמנט. אולם עיקרון זה אינו מחייב כי הגוף המייצג יהיה זהה בהרכבו היחסי לגוף הבוחר. לכן אין בעיקרון הייצוגיות משום הכרח להיקף ייצוג נשים בפרלמנט ובממשלה באופן  זהה לזה שבאוכלוסייה .
בשונה  מקבוצות הבוחרים שהוזכרו לעיל, הנשים הן קבוצה בעלת סטאטוס שיוכי מובהק. הן אינן יכולות לשנות את שיוכן המגדרי ולרכוש תכונות מגדריות כשל הנציגים הגברים. עקרונית המין אינו אמור להשפיע על המעמד הפוליטי והתכונה המבחינה בניהן לגברים אינה צריכה להיות רלוונטית. בהתאם לכך הצפייה היא שהשתתפות נשים בפוליטיקה תהיה דומה לזו של גברים. אלא שמגדר הפך חסם לכניסה לפוליטיקה ולייצוגיות ובגלל שמאפיין המין קבוע יש בחסם זה משום הפרה של עיקרון הייצוגיות.  במדינת ישראל, עוגן המעמד השוויוני של האישה החל מהקמת המדינה הריבונית. במגילת העצמאות- שהיא המסמך החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל, וביתר שאת בהעדר חוקה לישראל, נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
 לכנסת ולממשלה חשיבות דומיננטית במערכת דמוקרטית, מה גם שזו המערכת המרכיבה את המדינה, שהנשים כאזרחיות מחויבות לחוקיה. בהתאם לכך יש חשיבות סמלית ומעשית לייצוגן ושיתופן של הנשים בניהול ענייני המדינה. השתתפות נשים בפוליטיקה אינה באה לידי ביטוי רק בייצוג במוסדות רשמיים, אלא גם בארגונים וולונטריים כגון תנועות השלום, שבהן בישראל יש לנשים ייצוג רב, הרבה מעבר לייצוגן במסגרות הרשמיות. למרות האמור, הן במדינת ישראל והן במדינות רבות בעולם, השתתפותן של נשים בפוליטיקה הינה נמוכה באופן יחסי לאחוז אותו מהוות באוכלוסיה.
נשאלת השאלה, האם לאור האמור לעייל, התקיימה פעילות כלשהי בממשלות ישראל השונות להעדפה מתקנת על רקע מגדרי על-מנת להעלות את ייצוגן של הנשים במערכת הפוליטית?
השערתי היא כי מאז שנות ה-80, וביתר שאת ב-15 השנים האחרונות עלתה המודעות לנושא השתתפות הנשים בפוליטיקה ומתקיימת פעילות על-מנת להעלות את ייצוגן במערכת הפוליטי הבאה לידי ביטוי הן בחקיקה והן בקיום "מכסות ייצוג" לנשים. בעבודה זו אסקור את סוגיית ייצוג הנשים בארגונים פוליטיים רשמיים בישראל: הכנסת והממשלה עד הכנסת ה- 15  (בחירות שנת 1999) תוך עמידה על נתונים משווים על מידת ייצוגן של נשים בישראל למול  נשים בפרלמנטים לאומיים ברחבי העולם, ועל שיטת "מכסות הייצוג" (Quotas) המינימאליות לנשים.