ייצוג השיגעון בסרט "אדמה משוגעת" העבודה בודקת כיצד מוצגת דמותה של מירי, המשוגעת של הקיבוץ, בסרט "אדמה משוגעת" העבודה מחולקת לארבעה פרקים:
בחינת דמותה של מירי, באמצעות סקירת הופעתה החיצונית, תכונותיה וכו' בחינת דמותה של מירי באמצעות הדגם הפסיכואנליטי (פרויד) על ידי סקירת סצנות שונות בחינת יחס היוצר לדמות באמצעות הדגם הפסיכו אקזיסטנציאליסטי סיכום ומסקנות בסופו של כל פרק יש סיכום פרק.
בנוסף ישנה בעבודה בחינה של החברה הקיבוצית כגורם לשיגעונה של הדמות.
העבודה כתובה בצורה מאורגנת ומסודרת, בשפה עשירה ובהירה.
עבודה סמינריונית מושקעת ומעמיקה בעלת 16 מקורות, 29 עמודים, ציון 80.
מחיר העבודה –
3 50 ₪.
תוכן העניינים
מבוא  –    3
שיגעון  .     5
תקציר הסרט אדמה משוגעת ..  5
1 . פרק ראשון – דמותה של מירי –..
6
1 .1      הופעה חיצונית –..     6
1 .2      תכונות —     6
1 .3      פעולות חריגות –…     7
1 .4      הפרעות הסתגלות -…     7
1 .5  בחינת דמותה של מירי על פי הדגם הפסיכואנליטי —   8
1 .5.1 סצנת מפקד האש -…     9
1 .6 סיכום הפרק –   9
2 . פרק שני –  הגורמים לשיגעון  –..  10
2 .1 המציאות הריאלית והשלכותיה -.  10
2 .2 התפקרות  -.  12
2 .3 מתח הניגודים שבין העיירה היהודית לכרך הנוכרי  -…   12
2 .4 הניכור בין הגיבור לסביבתו כנטיית יסוד באופיו של הגיבור  –.   13
2 .5 הסברים פיזיולוגיים -..   13
2 .6 הסברים נפשיים
13
2 .7 הסברים מהפסיכולוגיה הקיומית -.14

2 .8 ייצוג הקיבוץ -15
2 .9 הדגם הגופני והדגם הנפשי .18
2 .10. סיכום הפרק . 19
3 . פרק שלישי – יחס היוצר לדמות הראשית —  19
3 .1 יוצר הסרט -..19
3 .2 האחרות הנשית
20
3 .3 יחס הקיבוץ כלפי מירי –
22
3 .4 הדגם הפסיכו אקזיסטנציאליסטי …  24
3 .5 סיכום הפרק –
5   פרק רביעי – סיכום ומסקנות   26  רשימה ביבליוגראפית –.  28  מבוא
במסה משנות השבעים של המאה העשרים מזכירה לנו סוזן סונטאג שהמחלה היא הצד החשוך של החיים, האזרחות המעיקה יותר. כל הנבראים מחזיקים באזרחות כפולה – בממלכת הבריאים ובממלכת החולים … במוקדם או במאוחר חייב כל אחד מאיתנו – לפחות לזמן מסוים – להזדהות כאזרח של המקום האחר ההוא (סוזן סונטאג מתוך אזור הדמדומים של הנפש, 2006).
המחלה שמאז ומתמיד עניינה רבים הינה השיגעון. החיפוש אחר הסברים לתופעת השיגעון עובר כחוט השני לאורך כל ההיסטוריה האנושית. רופאים, אמנים, סופרים ואנשי דת וחוק ביקשו להתחקות אחר הסיבות לתופעה  תוך ניסיונות לפתח מיני שיקויים, תרופות,לחשים וטקסים על מנת למגרה, אך ללא הועיל. התפתחות האנושות במהלך השנים הביאה עימה הגדרות שונות ומגוונות לתופעה. נקודת המבט, הפרשנות והיחס אל תופעת השיגעון ואל האדם המשוגע מושפעים רבות מהרקע השונה של כל אחד מהבאים להתייחס לתופעה (כצנלסון-בנק,2005).
הקולנוע הינו חוויה רב-חושית, המשתמשת באמצעים טוטאליים יותר משאר האמנויות.הוא פועל בו-זמנית באמצעות העין והאוזן הן על השכל והן על הרגש, ומביא את הצופה בו למעורבות גדולה. הקולנוע יוצר מציאות בצד המציאות הקיימת, הקונקרטית, וסגולתו שהוא מיטיב להמחיש אלמנטים רבים בתחום האנושי יותר משאר האמנויות. מכאן סוד קסמו, השפעתו, וכוח המשיכה הממגנט שלו (דורית צמרת, 2002).
הקולנוע עוסק רבות בתופעת השיגעון. סרטים רבים עוסקים בתופעת השיגעון בכלל ובדמות המשוגע בפרט. בעבודתי בחרתי להתייחס לייצוגי שיגעון בטקסטים קולנועיים ולהתמקד בקולנוע הישראלי.
השאלה אותה בחרתי לבחון הינה כיצד מוצגת דמות המשוגע בטקסטים קולנועיים?   בספרו "תולדות השיגעון בעידן התבונה" מישל פוקו (1972) מתחקה אחר תולדות השיגעון. פוקו מגלה שבתקופת הרנסנס התאפשר סוג של דרור למשוגעים. הם חיו חיי נדודים, כובדו והתקבלו כלגיטימיים, לעיתים אף כאנשי נבואה. במהלך ההיסטוריה גורשו המשוגעים מחוץ לגבולות הערים באמצעות "ספינות משוגעים" שבהמשך הוחלפו בבתי כליאה שונים. טענתו העיקרית של פוקו היא שבעבר המשוגעים היו חלק לגיטימי מהחברה והמורחקים היו המצורעים, שאכן היוו איום בריאותי. בהמשך, לאחר שנמצא מזור לצרעת, החליפו המשוגעים את המצורעים והורחקו כתוצאה מאיום על הסדר החברתי יחד עם הפושעים והזונות. פוקו טוען שהסיבה להרחקה היא שהאליטות חשו מאוימות מהמשוגעים שאומרים כל אשר על ליבם ומתנהגים כאוות נפשם וככאלו מהווים סכנה לשלטון ולסדר החברתי. לטענת פוקו שיטת הכליאה נהייתה השיטה היחידה לטיפול במשוגעים על מנת להשתיקם ולהרחיקם מהחברה, כדי שלא יהוו איום. ברצוני לטעון שדמות המשוגע המוצגת בטקסטים קולנועיים הינה דמות אנושית שקל להזדהות עימה, למרות שעל פניו מדובר בדמות המאיימת על הסדר החברתי.
המשוגע  בקולנוע הוא קודם כל "אחר". רוזנברג (2001) טוען במאמרו שהמושג "אחר" הינו אחד המוקדים ברטוריקה האינטלקטואלית בת זמננו. מושג זה הינו אשכול של מושגים כגון "זולת", "שונה", "חריג" וכו'. המונח "אחר" בא להוריש ולרשת מונחים אחרים ששיפוט ערכי שלילי מעורב בהם … אך מעבר לרטוריקה מסתתר ממד אחר והוא המאבק לשחרור מן הנורמטיביות, מן החוק, מן החובה. הנורמטיביות הולכת יד ביד עם הנורמאליות, לכן המושג "אחר" יורש את המושג "סוטה" וגם את המושגים "שוטה" ו"חולה רוח" … מקרה הבוחן בו אשתמש כדי לבדוק את טענתי הינו הסרט "אדמה משוגעת". בעבודתי אנסה להוכיח כי הדמות המשוגעת בסרט מיוצגת כדמות אנושית שניתן להזדהות עימה בקלות ולא כדמות המהווה איום על הסדר החברתי, למרותו ניסיונותיהם החוזרים ונשנים של חברי הקיבוץ לאשפזה ולהרחיקה. הסרט "אדמה משוגעת" מעלה בקרב הצופה שאלות לגבי שפיותה של מירי מול שפיותם של חברי הקיבוץ. לא מעט סצנות גורמות לצופים לתהות מיהם המשוגעים האמיתיים, האם אלו הם דביר ואימו מירי או שמא אלו הם חברי הקיבוץ.
על מנת לנתח את הטקסט "אדמה משוגעת" איעזר בספרה של כצנלסון בנק (2005) בו היא בוחנת ייצוג של מחלות נפשיות בסיפורת העברית בראשית המאה העשרים. בנק נעזרת בשישה דגמים באמצעותם ניתן להבין התנהגות חריגה של הפרעות נפשיות; שלושה דגמים היסטוריים ושלושה דגמים מודרניים. בחרתי שלא להשתמש בכל ששת הדגמים אותם מציעה כצנלסון-בנק, אלא לבחור את הדגם המתאים לכל אחד מהפרקים בעבודתי. באמצעות הדגמים כצנלסון-בנק בוחנת את תיאורה של הדמות בסיפורת, בודקת את ייצוגם של הגורמים לשיגעון בספרות ובודקת את ההתייחסות המובלעת למצוקתן של הדמויות. בעבודתי אתייחס גם אני לקריטריונים אלו. בפרק הראשון אנתח את דמותה של מירי בעזרת תיאור הדמות שמציעה בנק בספרה ובאמצעות אחד מהדגמים המודרניים – הדגם הפסיכואנליטי של זיגמונד פרויד שבוחן את הסיבות הנפשיות לשיגעון. בפרק השני אנתח את הגורמים לשיגעון של מירי בדגש על החברה הקיבוצית של שנות השבעים. בפרק זה אבחן את התייחסותם של חברי הקיבוץ אל מירי באמצעות שני דגמים היסטוריים – הדגם הגופני והדגם הנפשי. בפרק השלישי אנתח את ההתייחסות המובלעת – יחס היוצר לדמות הראשית. בפרק זה איעזר בדגם הפסיכו אקזיסטנציאליסטי, שהוא אחד הדגמים המודרניים, לפיו שיגעון אינה מחלה אלא יכולת ההתמודדות עם ממדי הקיום המאפיינים את הטבע האנושי. בפרק הרביעי אתייחס להתאבדותה של מירי.