הקדמה:
משפטנים ופילוסופים רבים ביקשו לבחון את המשפט כתחום מדעי תוך הימנעות מהמוסריות שבחובו. גישה פוזיטיביסטית זו פותחה כתגובת נגד לתיאורית המשפט הטבעי הגורסת כי לנורמות משפטיות יש מקורות אחרים מלבד אירועים עובדתיים (קרי, חקיקה ופסיקה),מקורות הכוללים צדק ומוסר. עקרונות הצדק הטבעי הם מעבר ליכולתו של המחוקק האנושי. חוקי טבע מתגלים ולא נוצרים ע"י בני אדם. הפרשנות והקיבוע הסופי שלהם בדברי חקיקה ובפסיקה -זו הדרך ליישם אותם. חוקי הטבע  נשארים כל העת אוניברסאליים. דוגמא לכך ניתן לראות בפס"ד ירדור, בו השופט זוסמן מדבר על כך שישנם כללים חוקתיים שהם כה יסודיים והם ביטוי של דין על חוקי. אמירה זו בדומה לגישתו  של אקווינס  הייתה כי משפט הטבע הנו משפט על נצחי  שמקורו אלוהי,בעוד שהמשפט האנושי הנו משפט מוגבל ובר חלוף.מכאן שמבחינה היררכית הוא נחות לעומת עליונות משפט הטבע. משפט הטבע מאפשר שיקול דעת רחב יותר, בעבודה אבחן כיצד, ואדגים על ידי שימוש בפסיקות קיימות כיצד הוא מובא לידי ביטוי בתוצר הפרשני תוך הצגת התפתחותה של אסכולת המשפט הטבעי מהגישה והקלאסית שמקורה בבריאה ובאלוהים ועד המודרנית בה מקור המשפט הטבעי הוא לא תמיד מקור דתי אלא יכול להיות מקור חילוני ; הכוונה לתבונה ולרציונאליות אנושית.
פרק א': התפתחות המשפט הטבעי בראי הפסיקה: …