ניתוח הקרב על העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים מבוא
            הקרב על העיר סואץ הוא קרב בעייתי ומעורר מחלוקת. הוא התחולל לקראת סופה של מלחמת יום הכיפורים ויש סימן שאלה גדול שמרחף מעל נחיצותו ונכונות הדרך בה הוא נוהל. מלחמת יום הכיפורים החלה ב6- לאוקטובר 1973 שבו פרצו כוחות מצריים בחזית התעלה וכוחות סורים פרצו בחזית הגולן. המלחמה פרצה בעיקר בגלל תוצאותיה של מלחמת ששת הימים בה השתלטה ישראל על חצי האי סיני, הגדה המערבית ורמת הגולן. שטחים אלה לא הפכו ל"קלפי מיקוח" מדיניים וסוריה ומצריים תכננו את המלחמה הזו על מנת לשבור את הקיפאון המדיני שנוצר אחרי תום הלחימה ב12- ליוני 1967. (הפסקת האש עם סוריה). (Sobel,
1 974, 1).
            בעת פרוץ המלחמה, צה"ל היה מצוי בתנאי פתיחה גרועים מאוד. הוא הופתע מכיוון שמערכת המודיעין הישראלית ביססה את ההרתעה שלה על ניסיון לסבר את כוונות האויב במקום להסתמך על היכולות שלו.             סיומה של מלחמת ששת הימים בחזית המצרית יצר מצב שבו צה"ל כבש את כל חצי האי סיני וישב על גדות תעלת סואץ. בעוד שלפני מלחמת ששת הימים שימש חצי האי סיני כגורם אתראה ממעלה ראשונה מכיוון שכל כניסה של כוחות מצריים לשם הייתה מעוררת פעמוני אזעקה, ישב צה"ל על הגדה המזרחית של תעלת סואץ והצבא המצרי ישב מולו בגדה המערבית, במרחק קצר ממנו. כתוצאה מאירועי מלחמת התשה ומריבוי האבדות בתקופה זו, נבנה קו המוצבים שנקרא ע"ש הרמטכ"ל דאז רא"ל חיים בר לב, כדי להגן על החיילים הישראלים מההפגזות והצליפות של הצבא המצרי. האלוף ישראל טל והאלוף אריאל שרון התנגדו לקו ההגנה הנ"ל מכיוון שהתנגדו להגנה נייחת ודגלו יותר בהגנה ניידת.
רא"ל בר לב הכריע לטובת שיטת ההגנה נייחת ולכן נבנה הקו בסופו של דבר. (היה וויכוח לפני שנבנה הקו). (הרצוג, 1975, 13 – 16).
            במהלך הקרב על העיר סואץ הוכנסו בחפזה כוחות שריון, צנחנים וחי"ר לתוך העיר. כיבוש העיר נכשל, חיילים רבים נפגעו ואף נהרגו וחלק מן הכוחות נותרו זמן ממושך בעיר כשהם מנותקים מקווי כוחותיהם עד שנחלצו. תכנון הקרב וההתארגנות לקראתו היו גם הם חפוזים וזאת בשל הידיעה שהפסקת האש הולכת וקרבה וכן הייתה הערכה שבעיר יש כוחות מצריים נסוגים, מפוזרים ושאינם ערוכים היטב להגנה, כפי שנראה בהמשך הערכה זו לא הייתה נכונה מכיוון שהכוחות שפרצו אל העיר נכנסו למלכודת והם לא היו ערוכים להתמודד עם המשימה שקיבלו על עצמם. מטרתה של עבודה זו היא לבחון את האירוע לאור עקרונות המלחמה ההכרעתית, הפיקוד והשליטה, המנהיגות וההתחשבות בגורמים המשפיעים ביניהם: אקלים, יחסי כוחות, קרקע, זמן ומרחב ואחרים. יש לבחון גם את הצורך בכיבושה של העיר סואץ.
האם כיבושה היה נחוץ מבחינה אסטרטגית ואסטרטגית – רבתי? האם דרך כיבושה של העיר מתאים לעקרונות המלחמה והאם היה ניסיון להטיל את מירב הכוחות על מרכז הכובד של האויב על מנת להכריעו בזמן הקצר ביותר? עבודה זו תנסה לענות על שאלות אלה תוך כדי בחינת אירועי הקרב הנ"ל.