מבוא
מלכתחילה, נתפסה חירות השביתה ההלכתית כזכות שנגזרת מחופש ההתארגנות, שהיא מחירויות היסוד של משטר דמוקרטי. בהמשך, היא הוכרה כחירות יסוד שאינה כתובה עלי ספר העומדת בפני עצמה. לאחר מכן, החלה מגמה, המהווה כיום מסורת ארוכת ימים במערב, שחיזקה אף יותר את מעמדה של חירות השביתה והעלתה אותה לדרגה של זכות יסוד חוקתית, החוסה תחת כנפיו של ערך "כבוד האדם" המעוגן בחוק יסוד:  כבוד האדם וחירותו.
מסורת זו מושתת על ההבנה כי יחסי עובד-מעביד אינם יחסים חוזיים רגילים. תלותם הכלכלית של העובדים במעבידים הופכת אותם לפגיעים במיוחד לגחמות המעבידים. תלות זו גוברת עוד יותר בזמנים של מיתון כלכלי, כאשר העובדים חשופים במיוחד לסכנת פיטורים. נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט בדימוס מנחם גולדברג כתב כי "זכות השביתה נמנית על זכויות היסוד במשפט העמים, ואין בנמצא אף לא מדינה אחת, שאין משטרה טוטליטרי, שאסרה על השביתה". ואכן, הזכות לשבות היא זכות בסיסית ויסודית במשטרים דמוקרטיים והיא אחת משלושת היסודות אשר מרכיבים את חופש העובדים להתאגדות (בנוסף לחופש ההתארגנות והחופש לנהל מו"מ קיבוצי). ההצדקה לזכות זו נעוצה בהבנת יחסי הכוחות שבין המעביד לעובד: מערכת יחסים לא סימטרית, שבה למעביד כוח רב בהרבה מאשר זה שמצוי בידי העובד. הקריאה להגביל ולפגוע בזכות השביתה עשויה להטעות את הקורא, שכן ממילא מוטלות על הזכות לשבות מגבלות בחקיקה אשר מביאות לכך ששימוש בשביתה אינו יכול להיעשות באופן בלתי מידתי, בלתי לגיטימי או בלתי הוגן (מיכל ניסנסון,2007).
שביתה אם כן היא אחד מכלי המאבק הנקוטים בידי עובדים בסכסוכי עבודה בעולם ובישראל.
קיימים מס' סוגי שביתות:
א.        שביתה כלכלית מכוונת להשגת יעדים במשא-ומתן קיבוצי על תנאי עבודה כנגד המעביד. ב.         שביתה פוליטית (טהורה) היא שביתה המכוונת נגד הממשל לא במעמדו כמעביד. ג.         שביתה "מעין פוליטית" נמצאת בתווך בין שביתה פוליטית טהורה לשביתה כלכלית ומתארת מצב שבו העובדים שובתים נגד הממשל בנושא שאינו קשור ישירות בתנאי עבודתם במובן הצר, אך משפיע על זכויותיהם במישרין.
ד.         שביתת אהדה – שביתה נגד מעביד של עובדים אחרים המבקש לפגוע בזכויות העובדים האחרים או מסרב לשפר את תנאי עבודתם בנושאים שאפשר להסדירם בהסכם קיבוצי. (יהודית גלילי ומיכל קורא,2004).
בעבודתי  זו אתמקד בסוג הרביעי – "שביתת האהדה". שאלת המחקר: שביתת הזדהות- סייגים והגבלות, השוואה בין מדינות.
העבודה תפתח בהגדרת המושג שביתה ותעמוד על מעמדה הרם כחרות יסוד הלכתית וחוקתית.
העבודה תשפוך אור על המושג "שביתת אהדה" (או בשמה השכיח "שביתת הזדהות")  ועל הרציונל העומד מאחורי ההכרה בזכות לשביתת אהדה.
בהמשך העבודה אסקור את שביתת ההזדהות האחרונה שהייתה במדינת ישראל והיא למען עובדי מפעל "ויטה פרי גליל" ואציג את ההגבלות הקיימות על שביתת ההזדהות במדינת ישראל.
כאשר לקראת סוף העבודה אערוך ואציג השוואה בין מס' מדינות מערביות בנוגע להתייחסותן לנושא  שביתת ההזדהות.
  תוכן העניינים:
מבוא
3-4
פרק א':
הגדרת המושג שביתה חרות השביתה 5

6 -7
פרק ב':
שביתת הזדהות – הגדרה הרציונל העומד מאחורי ההכרה בזכות לשביתת הזדהות  
8 9
פרק ג':
שביתות הזדהות בישראל – רקע
סקירת שביתת עובדי "ויטה פרי גליל" שביתות הזדהות למען עובדי "ויטה פרי גליל" הגבלות הקיימות על שביתת הזדהות במדינת ישראל
1 0
1 1-14

1 5-16

1 7-22
פרק ד':
שביתת הזדהות- סייגים והגבלות, השוואה בין מדינות:
* בריטניה * שבדיה * אוסטרליה * גרמניה * ארה"ב
2 3-
5
2 6
2 6
2 7-28
2 9
סיכום
3 0 ביבליוגרפיה
3 1-32
העבודה בפונט 14