תקציר הזכות לדעת היא זכות חדשה יחסית בחברה הדמוקרטית ועיקרה הרעיון כי לציבור עומדת זכות לקבלת מידע. הזכות למידע כוללת היבטים ציבוריים כגון דרכי קבלת החלטות בשלטון, מידע על תקציבים ציבוריים ודו"חות ופרוטוקולים של המדינה וכן היבטים פרטיים המתייחסים לזכות העיון של אנשים במידע שמחזיקות רשויות ציבוריות עליהם. בשנים האחרונות נוסף לה אפיון חדש בדמותה של הערכה שיטתית של תוכניות ופרויקטים מתוך רצון לאפשר מתן הזדמנות שווה לכל, גם בחינוך, לאוכלוסייה הסובלת ממצוקה ופערים חברתיים ולימודיים.
לכן נולד הצורך לדרישה ואיסוף מידע שיטתי על תוכניות חינוכיות וחברתיות. מחקר זה הינו מחקר הבא להעריך את תכנית "תקווה ומוטיבציה" במטרה לקדמה ולשפרה, בבית-ספר תיכון מקצועי במרכז הארץ. תוכנית זו שולבה בבית הספר הנחקר בעקבות מצוקה שזוהתה מצד המורים בהתמודדות עם לקויי הלמידה שמהווים אחוז גדול מתלמידי בית הספר, ומצד התלמידים המאובחנים כלקויי למידה בהתמודדות היום יומית עם קשיים בתחומים שונים: רגשי, חברתי ולימודי.
לכן, הוחלט על שילוב תכנית "תקווה ומוטיבציה" במטרה לחולל שינוי אצל אותם תלמידים שהתקשו מאוד לשרוד במערכת הלימודית ובמקביל לסייע לצוות החינוכי בהתמודדות המורכבת ובהכלה של אותם התלמידים. תכנית לפיתוח "תקווה ומוטיבציה", פותחה ע"י המרכז לכישורי למידה של אורט ישראל בשיתוף צוות חוקרות מבית ספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. התוכנית מיושמת בבתי ספר שונים ברחבי הארץ כשלוש שנים. תלמידים לקויי למידה מהווים קבוצת סיכון בקרב אוכלוסיית התלמידים הלומדים בבית הספר. מתוך כך נובע הצורך בפיתוח תרבות בית ספרית המעודדת מיקוד מאמצים לימודיים ודפוסי חשיבה עם תקווה בקרב אוכלוסיית התלמידים לקויי הלמידה בבית הספר.
התוכנית ממוקדת בקידום ופיתוח תחושת תקווה ומוטיבציה, תחושת מסוגלות עצמית וחיזוק דפוסי התמודדות של תלמידים עם מטלות לימודיות חברתיות ורגשיות, תוך מתן תמיכה לתלמידים בעלי לקות למידה. הפרספקטיבה של ההערכה הנוכחית היא בעיקרה מעצבת. מטרתה העיקרית לספק למנחת התוכנית ולכל הנוגעים בדבר מידע אשר יסייע בשיפור התוכנית וביישומה בכלל ובבית הספר בפרט. המחקר נעשה בבית ספר תיכון מקצועי הממוקם במרכז הארץ, אליו מגיעים תלמידים מאיזורי מגורים שונים ברחבי הארץ, ממעמדות סוציואקונומיים שונים ובעלי יכולות לימודיות שונות. במחקר השתתפו מנהלת בית הספר, היועצת החינוכית, מחנך השכבה, מורה מקצועית ושישה תלמידים שהשתתפו בתוכנית. במחקר זה נעשה שימוש בכלי מחקר שונים:
תצפית משתתפת, ראיונות אתנוגרפיים פתוחים ומסמכים הקשורים בתוכנית המוערכת. כלי מחקר אלו משמשים את המחקר האיכותני ואת מחקרי הערכה. ניתוח הממצאים נעשה באמצעות זיהוי דפוסים וגיבושם לקטגוריות. הממצאים העלו כי תוכנית "תקווה ומוטיבציה" השתלבה באופן חלקי באקלים הבית ספרי, היא התקבלה בברכה ע"י הצוות, שלטענתו צמא לעזרה בעבודה עם אוכלוסיית לקויי הלמידה, אך עדיין לא הצליחה לגייסו לטובת הצלחת התוכנית. התלמידים שהשתתפו בתוכנית הביעו שביעות רצון מההכלה, מתן תשומת הלב והסיוע הלימודי אך גם בתחום זה נמצאו מוקדים לשיפור שיאפשרו את התאמת התוכנית לצורכי בית הספר הנוכחי. ממצאים נוספים התייחסו למקום המנחה בתוכנית כמקדמת או כמעכבת. נמצא שלמנחה יש מקום חשוב ביצירת הקשר בין המורים והתלמידים והעשרת הצוות החינוכי בתחומים שמאפיינים את אוכלוסיית התלמידים לקויי הלמידה ותוכנית "תקווה ומוטיבציה". בנוסף נמצאה כבעלת חשיבות הערכת קידומם של התלמידים שהשתתפו בתוכנית כקבוצה וכל אחד בנפרד. הערכה שכזאת מאפשרת לעמוד על התקדמות התלמידים ומידת התאמת התוכנית לצורכי בית הספר והתלמידים ללא צורך בקיום מחקר הערכה נוסף בתחום. מסקנות המחקר מלמדות שהצלחת התוכנית תלוייה בפרמטרים שונים ומגוונים שמשתנים מבית ספר לבית ספר, על כן ישנה חשיבות רבה לאיפיון בית הספר ולביצוע חשיבה משותפת של כל הנוגעים בדבר לקראת שנת הלימודים הבאה, תשס"ח. בעולמנו הדינמי שינויים הם דבר בלתי נמנע.
ארגונים חייבים להתמודד עם השתנות מתמדת של המציאות בתחומי הידע, הטכנולוגיה והערכים. מגמת השינוי מצריכה מהמערכת החינוכית לבחון קיומן של תכניות המאפשרות מתן הזדמנות שווה לכל ילד וילדה. החוקרת מקווה כי הממצאים שהתגלו במחקרה ישמשו בתי ספר נוספים שתוכנית "תקווה ומוטיבציה" מועברת בהם. תוכן עניינים
מבוא. VI פרק א' – סקירת ספרות. 1
פרק ב' – מתודולוגיה מחקרית. 19
פרק ג' – הצגת ממצאים. 28
פרק ד' – דיון בממצאים. 39
פרק ה' – מסקנות והמלצות. 45
ביבליוגרפיה. 48
Abstract 53