תקציר השחיקה האנושית היא בעיה חמורה הפוגעת באדם העובד ומשפיעה על המערכת הסובבת אותו הן במקום עבודתו והן בקרב משפחתו. שכן, שחיקה היא תהליך של אובדן אנרגיה נפשית וירידה בתפקוד הנגרם כתוצאה מהלחצים היומיומיים המתמשכים (פרידמן, גביש, 2003 ). הנזק, כאמור הוא רב כיווני לפרט, שהשקיע מזמנו וכוחו, התמחה בתחום מסוים אך אינו מסוגל להמשיך לתרום מהידע, שצבר במרוצת השנים.
ולמערכת החינוך אשר הוציאה כספים רבים בכדי להעשיר את הידע והמקצועיות של המורים.
המחיר הגבוה שהשחיקה גובה מן האדם שנשחק – היא מניע חשוב לניסיונות שעושים חוקרים רבים כבר שלושה עשורים. ללמוד את תופעת הלחץ והשחיקה בכלל ובהוראה בפרט, שכן השחיקה נמצאה בקשר למורים ולהוראה יותר מאשר בכל תחום מקצועי אחר (פרידמן, לוטן 2003).
כאמור, שחיקת המורה מוצגת כתופעה גלויה ומעוררת תגובות חריפות הן מין ההיבט האישי – נפשי והן מין ההיבט המקצועי.
בספרות ניתן היה לראות, שהקיצוצים בתקציבי החינוך מגבירים את הלחץ על בתי הספר. נוצר מצב, של פטורי מורים, צמצום כיתות וקיצור יום הלימודים, תוך כדי דרישות חינוכיות ועמידה בתוצרים.
מכלול פעולות אלו, מביאים לשחיקתם של המורים בבתי ספר, שסבלו מתקציבים נמוכים עוד לפני המשבר. על כן, מטרת מחקרינו לבדוק, האם מצבו הסוציו אקונומי של בית הספר והתלמידים משפיע  ומגביר את תהליך שחיקת המורים.
התרומה העתידית של מחקרינו תהווה שינוי מהותי במערכת החינוך. ואכן, נמצא כי מצבו הסוציו אקונומי של בית הספר משפיע על שחיקת המורים המלמדים בו. סביר להניח, שמערכת החינוך תזרים משאבים ותקציבים נוספים לאותם בתי ספר על מנת להקל על צוות המורים וההנהלה, שעובדים באותו מוסד חינוכי. זאת, בתקווה, שפעולה זו תפחית ואולי אף תמנע את תסכולם ושחיקתם של מורים אלו.
השחיקה היא תופעה מורכבת. סיבותיה אינן גלויות במלואן והיא חסרת הגדרה אוניברסאלית ומוסכמת על כולם. עם זאת, בספרות המחקר הולכת ומתגבשת כיום תפיסה, הרואה בשחיקה ביטוי לאכזבה, שהפרט חש נוכח הפער, שנוצר בין צפיותיו ותקוותיו להצלחה אישית מקצועית בארגון לבין המציאות הממשית, הפחות מספקת.
נוכל לומר, כי שחיקה היא במהותה תחושת כישלון, שמקורו בהתנפצות החלומות על "ביצוע מקצועי ללא דופי" Friedman,2000) ).
העובד, מתחיל בדרך כלל את עבודתו המקצועית בצפיות לעבודה מהנה ומספקת. בסביבה ארגונית תומכת, מעודדת ומקבלת, שבה כל הצדדים המעורבים בעבודתו חשים שותפות מקצועית ואישית. בהמשך, מתרחשת התפכחות מהירה, המלווה בתחושת כישלון ואכזבה עמוקים, לחץ רב ושחיקה. שלב ההתפכחות הוא ראשיתה של השחיקה ההולכת ומתפתחת ואם אינה מטופלת- הולכת ומעמיקה.
סקירת הספרות תדון בתופעת השחיקה מהיבטים שונים. שכן, בחינה של תופעת השחיקה מפרספקטיבה של גורמים אישיים בלבד או של גורמים ארגוניים בלבד, עשויה להציג תמונה חלקית של התופעה. תחילה, נגדיר את התופעה  בכללותה ובהמשך נתמקד בשחיקה בקרב מורים,  הקשורה באינטראקציה בין אישית ובתפיסת פערים בין האדם לסביבתו. כאשר מטרתנו, לבדוק האם קיים קשר בין תופעת השחיקה למצבו הכלכלי של בית הספר.