ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברואלד תוכנית המוסמך עבודה בנושא:
הורות והתקשרות לאחר אובדן ילד תוכן עניינים:
הקדמה …
-2-
1 . אובדן הילד
1 .1 שכול מהו? -…
-3-
1 .2 תיאוריות מרכזיות בנושא השכול -..-3-
1 .3 האבל כתהליך משפחתי –
-6-
1 .4 השפעת אובדן הילד על ההורים —
-7-
2 . התקשרות
2 .1   מושג ההתקשרות –..
– 9-
2 .2   סוגי ההתקשרות –…
-10-
2 .3   הקשר בין איכות הטיפול בתינוק לבין סוג ההתקשרות – – 11-
3 . דיון אובדן הילד והשפעת האובדן על יכולת ההתקשרות של ההורה . -12-
4 . תפקיד איש המקצוע תפקיד העובד הסוציאלי בטיפול בהורים שכולים –
-14- סיכום –
-16- רשימת מקורות -..
-17- הקדמה:
"היום בו הבן היקר שלי נהרג, היה היום השחור בחיי.
לא האמנתי שזה קורה לי, איך בבוקר הוא יצא מהבית ובדרך לעבודה הוא נהרג?…מאז אני לא מפסיק לחשוב על זה, זה איתי במחשבות כל הזמן…לפעמים אני אפילו רואה אותו, מדבר איתו. מאז אותו היום אני לא יכול לשמוח, יש בלב חור גדול שלא מניח, אני נושא אותו איתי לכל מקום…". את הדברים האלה אמר לי סבי, בשיחה אשר ערכתי עימו לצורך כתיבת עבודה זו. נושא השיחה היה מות בנו, אח של אבי, בשנת 1990. הוא נהרג כתוצאה מתאונת דרכים. בעקבות המוות, זכרונות הילדות של אבי מבית הוריו מלווים בעצב רב ובדידות, כתוצאה מקושי של ההורים לעמוד לצד ילדיהם ולהמשיך בתפקוד השוטף.
באיזשהו מקום, עד היום שמחת החיים לא שבה לקדמותה וסבי וסבתי לא הצליחו לשוב לסורם. אופן התמודדותם השפיע מאוד על דמותו של אבי כילד וכיום, על תפיסת הילדות שלו. על כן עבודה זו מהווה הזדמנות לחקור ולהעמיק בנושא זה. אובדן קרוב הנו אחת החוויות הקשות, המכאיבות והמתמשכות שחווה אדם במהלך חייו. למוות אדם השלכות רבות על התפקוד ההתנהגותי, הפיזי והנפשי. האובדן הוא חוויה בלתי הפיכה, פרידה מוחלטת, הנוטלת עמה את כל הציפיות על התחדשות הקשר במציאות בה אנו חיים. זה לא רק קשה לחוות, מכאיב גם להיות עדים לכך ולו רק בגלל חוסר האונים המלווה את המצב. חוסר האונים והחרדה הכרוכה בהכרה בסופיות האדם ובחשיפה לחיים ללא מגע עם האחר, מקשים על היכולת להתקרב ולעסוק בנושא הכואב של אובדן ושכול. תחושת האובדן היא אישית, ייחודית ואינטימית. המתאבל בטוח שאין אדם היכול להבין את אבלו עד שיגיע למקומו (גרנות, 1985). המפגש עם המוות הוא אוניברסלי, הוא חלק מטווח החיים בכל התרבויות, אולם בחברה המערבית העיסוק בנושאים הקשורים במוות וההתמודדות עימה, נתקלים במחסומים המעוגנים בתרבות, משל היה זה טאבו חברתי. בשנים האחרונות חלה התעוררות ומתרבים הספרים והמחקרים בנושא מוות ושכול, אולם הדבר אינו ניכר בחיי היום יום (קלינגמן, 1998). אנשים מתקשים להתמודד עם הנושא, וזה "תופס" אותנו לעיתים "לא מוכנים" ואת מקורות התמיכה הטבעיים שלרשותנו (חברים, משפחה וכו') נבוכים ולעיתים חסרי אונים. הדבר בולט במשפחה הגרעינית המערבית. מוות במשפחה כזאת הוא מצב לחץ קיצוני, המזעזע את המסגרת המערכתית, שהפונקציות הרגשיות בה ממוקדות במספר קטן יחסית של בני משפחה. אחרי מוות במשפחה על כל פרט למצוא את מקומו ולאמץ לעצמו תפקידים חדשים במערכת הגרעינית, ועל המשפחה כקבוצה קטנה להתאים את עצמה למצב שנוצר ולשינויים, השונים בעוצמתם ובמהותם ממה שידעו חבריה מנסיונם עד כה (קלינגמן, 1998). עם זאת התגובה לאובדן אצל בני אדם מכילה מרכיבים דומים ובספרות קיימת הסכמה לגבי רוחב התופעה, הסימפטומים ושלבי עיבוד האבל.
בעבודה זו אבקש לבדוק תחילה מהי השפעת אובדן ילד על ההורים, וכיצד זו באה לידי ביטוי ומשפיעה על יכולתם לטפל ולהיקשר לילדיהם האחרים. כלומר אדון בהשפעות אובדן הילד על ההורים, וכיצד האובדן משפיע על יכולתם להיקשר ולטפל בילדיהם הנוספים. לשם כך, אציג תחילה את מושג השכול, מרכיביו ושלבי עיבוד האבל האוניברסליים. כמו כן אתייחס לתהליך האבלות מההיבט המשפחתי, אשר משמש מסגרת להבנת התמודדות הפרטים במשפחה. בהתמודדות הפרטנית אתייחס להורים כיחידים וכזוג, ולאופן בו הם חווים את מות בנם. אתייחס להשפעות המוות, דרכי ההתמודדות והתחושות שהדבר מעורר. בחלק השני של העבודה אציג את מושג ההתקשרות (Attachment), את סוגי ההתקשרויות ואת השפעות סוגי ההתקשרויות השונות על הילד והתפתחותו. בחלק השלישי אערוך אינטגרציה  בין חלקי העבודה ואבדוק מהי השפעת השכול ואובדן הילד על התפקוד ההורי ועל יכולתם לגדל את יליהם, החל מחודשיו הראשונים ועד לשנות ילדותו. בחלק הרביעי, ובהתבסס על מאפייניהם הייחודיים של ההורים והמשפחות האבלות, אתייחס לתפקיד העובד הסוציאלי בטיפול במשפחות שכולות. את הראיון אשר ערכתי עם סבי וסבתי אצטט בחלקים השונים אשר בגוף העבודה, זאת על מנת להמחיש את הכתוב.